האזנה מלאה : James Blake

רוצים להתאים ליום הגשום הזה קצת אלקטרוניקה חורפית וגם לבדוק מה הקטע של מפלצת ההייפ הזאת שקוראים לה ג'יימס בלייק? הנה ההזדמנות שלכם.
אלבום הבכורה של בלייק (שיצא היום) הוא לגמרי מרתק, ושילוב הקול הגבוה ומלא הנשמה שלו כעוד כלי ביצירות שלו מזכיר לי נורא את Bon Iver. כשמשהו מזכיר לי את בון איבר זה בדרך כלל סימן טוב.
האלבום מתחיל להתנגן אוטומטית כשהוא נטען, אז כדי לא לשגע את כל מי שמגיע לעמוד הראשי תיאלצו לתת עוד הקלקה אחת כדי לשמוע אותו.

די תמשיך

מיליון דולר

אבל אני בן אדם אחר אני,

אני לא טיפוס חומרני אני,

אני אוהב לשמח לבבות

של אנשים של הבריות

הא הא

וגבירותי ורבותי

קבלו את החתן והכלה

במחיאות כפיים סוערות.

מישהו בביטוח ישיר שונא אותי. אין לי כבר הסבר אחר, בחיי.
כשמתי כספי שם את הפאה הדבילית הזאת והקליט מין גרסה מקוצרת ומעוותת ל"לא ידעתי שתלכי ממני" רק כדי שהוא יוכל להקדיש את השיר הזה לאוטו עוד איכשהו הבנתי. כולנו אנשים בוגרים, מתי כספי יכול לעשות מה שהוא רוצה והוא דמות מוכרת מספיק כדי שאני אוכל להבין איך חשבו שאפשר לנצל את הזיכרון הקולקטיבי שלנו כדי למכור ביטוח. אני לא מסוגל לראות את זה, אבל אני יכול להבין איך זה קרה. כשבועז שרעבי שר "לתת" בתחתונים כבר היה בא לי לבכות כי הבנתי שמדובר ברוצח סדרתי. אני יודע שאף אחד לא אשם - ביטוח ישיר הציעו, שרעבי הסכים, הכל בסדר, אבל בשורה התחתונה מישהו החליט לשחוט כמה מהשירים הכי יפים שאני מכיר בזה אחר זה בשיתוף פעולה מכאיב עם היוצרים שלהם, ועוד הכריח אותי לצפות שידר את זה בטלוויזיה.

עם הזמן התחלתי להאמין שהם כבר לא יכולים להגיע אלי. רוצים את יוני בלוך? קחו. אבנר גדסי שר "נפרדנו כך" למיצובישי? איך לא. הקמפיין הזה חייב להיגמר מתישהו, בואו רק נגמור עם זה כי באמת שכבר לא אכפת לי מכלום.
אבל אז הם לקחו את רפי פרסקי.

למה דה פאק הייתם צריכים את פרסקי? לא נהניתי לראות את הפרסומות של מתי כספי אבל לפחות ידעתי שיש מספיק אנשים שיודעים על מי מדובר (זה ההוא מ"ברית עולם" ששונא מוזיקה מזרחית לא?) ואולי יקנו את מה שאתם מוכרים. כלומר, הפרסומת עושה עוד משהו חוץ מלהיות מבחילה. אבל פרסקי? אין לרפי פרסקי מאזינים אקראיים - או שמכירים ומחוברים ליצירה שלו ברמה העמוקה ביותר או שלא. מי שמכיר אותו ורואה מה קרה לשיר הזה רק רוצה לראות את המשרדים שלכם הולכים בדרכה של איקאה, ולכל השאר אין מושג מי זה הפרסקי הזה בכל מקרה ולמה הוא סופר עד עשר ככה שאתם סתם מחרפנים אותי בלי שום סיבה טובה.

אז כמו שאמרתי, כנראה שמישהו בביטוח ישיר שונא אותי.
אני לא יודע מה עשיתי לכם "ביטוח ישיר" אבל אני מתנצל, באמת, מכל הלב.
רק בבקשה - די.

Danger Mouse and Jack White - Two Against One

כבר שנים שאני שומע על הפרויקט Rome של דיינג'ר מאוס עם המלחין דניאל לופי. מדובר באלבום שמושפע מהפסקולים של מערבוני הספגטי הקלאסיים. אניו מוריקונה הוא השראה עיקרית ורוב הנגנים באלבום ניגנו גם בהקלטות המקוריות של הפסקולים שלו.

ג'ק וייט אמור להתארח בחלק מהשירים באלבום (וגם נורה ג'ונס אבל לא ממש איכפת לי מנורה ג'ונס) והנה אחד מהשירים האלה. אם מישהו היה צריך תזכורת שגם אם נפרדנו מהוייט סטרייפס ג'ק וייט לא הולך לשום מקום, הנה היא לפניכם -

ביקורת אלבום : מוניקה סקס - מנגינה

כששמעתי את הסינגל הראשון מהאלבום החדש של מוניקה סקס, השמלה ממדריד, אני זוכר שכתבתי שהדאגה העיקרית שלי היא שסגנון ההפקה של עופר מאירי עלול לרסן את האנרגיה החיה שלהם שכל כך אהבתי באלבום הקודם. מעניין איך דברים משתנים.

די תמשיך

חמישייה : להתראות White Stripes

אז אם עוד לא שמעתם, ה White Stripes התפרקו אתמול.
באתר הלהקה הם כותבים שהסיבות אינן חילוקי דעות אמנותיים (הגרסה המכובסת ל"אם אני נשאר עוד שנייה אחת עם האנשים האלה מישהו יצטרך למות") אלא רצון "לשמר את מה שייחודי ויפה בלהקה". במילים אחרות הם החליטו לפרוש בשיא וטוב שכך. ג'ק ומג הבינו שיצירתיות אמיתית מגיעה כשעומדים לרשותך אמצעים מוגבלים, ולכן הם הגדירו לעצמם פורמט מוגבל - שני אנשים, גיטרה, תופים, הקלטה אנלוגית, אדום, לבן, שחור. לאורך שישה אלבומים ג'ק ומג עשו את כל מה שניתן לעשות עם הפורמט הזה ויצרו מוזיקה שתישאר הרבה אחריהם.
בהרבה מובנים הוייט סטרייפס היו אחת מלהקות הרוק הגדולות האחרונות. הם הצליחו לא להיחשף עד הסוף, לשמור על איזה ריחוק שאפשר למעריצים שלהם לאהוב אותם כמו שאפשר היה לאהוב מוזיקה רק בשנות ה-70. להפוך אותם ליותר ממה שהם, לבנות סביבם אגדות. לכן רק הגיוני שבהצהרה האחרונה שלהם למעריצים הם כתבו "הוייט סטרייפס לא שייכים למג וג'ק יותר. הוייט סטרייפס שייכים לכם עכשיו ואתם יכולים לעשות איתם מה שתרצו", הרי באיזה מקום תמיד עשינו מהם מה שרצינו.

בכל מקרה, האינטרנט מוצף כרגע בלינקים ל Seven Nation Army ו Fell In Love With a Girl, אז במקום זה הנה חמישה שירים נפלאים ושחוקים פחות מהקטלוג שלהם.

די תמשיך

סינגל : The Dodos - Black Night

וואו המון דברים טובים יצאו/יוצאים השנה.
No Color האלבום הרביעי של The Dodos יוצא ב-15 למרץ והנה השיר שפותח את האלבום :

מה שיפה בדודוז הוא הדרך בה הצליחו לשמור על הסגנון הייחודי שלהם בעיבודים ובכתיבה (התופים שמתחרים תמידית בשירה) גם אחרי שההפקה סביבם עלתה מדרגה באלבומים שהגיעו אחרי ההכרה לה זכו עם Visiter (האלבום השני והמעולה). הצליל שלהם לא התמסמס וזה לא מובן מאליו.
אז אולי השיר הזה הוא לא Fools, אבל הוא גם לא רע בכלל וחוץ מזה Neko Case אמורה להתארח בכמה שירים באלבום הזה אז כבר יש לכם יופי של סיבה להזמין את ההורדה הדיגיטלית מראש.

Rastamouse הרגע הפכה לסדרה האהובה עלי

אני יודע שאני מכתיר כאן לעתים די קרובות כל מיני סדרות אמריקאיות כחובת צפייה, אבל הפעם באמת נראה לי שמצאתי את הסדרה הכי טובה בטלוויזיה, וכמובן שהיא בריטית. גבירותי ורבותי, Rastamouse  :

תרשו לי לציין כבר עכשיו שבכל פוסט עתידי שבו אדביק למשהו את הכינוי "הדבר הכי טוב על המסך" הכוונה היא ל"הדבר הכי טוב על המסך אחרי Rastamouse". תודה על ההבנה.