Pages

יום שישי, 31 בדצמבר 2010

הפסקת פרסומות - Passion Pit, Antlers ו Andrew Bird


אני די אוהב כשמפרסמים ועורכי פרומואים משתמשים במיטב האינדי כדי למכור מה שהם לא רוצים למכור.
אם כבר פרסומות, לפחות שהן יעשו נעים באוזן שלי ונעים בקריירה של Feist או Elephat Parade. מה רע.
ובכל זאת, לא בא לי להפוך את הפוסט הזה לפרסומת. אז אני  רק אגיד ש Andrew Bird, Passion Pit ו Antlers יצרו קטעים חדשים בשביל קמפיין של איזה חברה ואפשר לשמוע אותם כאן בלי שינסו למכור לכם שום דבר.
אם בא לכם גם להוריד אותם, אפשר בעמוד הפייסבוק של הקמפיין.


יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

תקציר: הבורר 3 פרק 10


והשבוע לא ראיתם הבורר כי... האוגר שלכם כירסם את הכבל של הטלוויזיה או משהו. מספיק טוב? יופי.
הנה מה שהיה -

אבי מכניס את קוקי לסלון בעיניים מכוסות - יש לו הפתעה.


וההפתעה היא... איש אחד שהיא לא מזהה! למה היא הייתה צריכה לעצום עיניים?
לא משנה, מי כבודו?


זה באמת ד"ר קליין. גיגלתי והכל. כבוד למקצוע הרפואה.

אבי - "קניתי לך ניתוח הגדלת חזה! ברוכה הבאה לחיים שלמים של כאבי גב!"
קוקי - "החזה שלי מושלם! מה דוקטור, החזה שלי לא יפה?"
דוקטור קליין - "בתור דוקטור יכול להגיד לך שהוא יפה מאוד. בתור זונת פרסום אני יכול להגיד אמא אני בטלוויזיה!"
אבי מתעצבן פתאום וזורק את הדוקטור מהבית. תודה אבי.


יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

המון דברים יפים בחינם


לכבוד הכריסמס (או שסתם ככה) המון מוזיקאים מצוינים החליטו לשחרר דברים חדשים בחינם, רוצו לקחת אותם!
או שרק תקליקו! כי זה באינטרנט! למה אני צועק?!


יום שני, 27 בדצמבר 2010

אמנדה פאלמר וניל גיימן משחזרים את לבירינת'

1) אמנדה פאלמר = הבחורה הכי מגניבה בעולם.
2) ניל גיימן = הגאון שכתב את סדרת סנדמן, Neverwhere, אלים אמריקאים, פרק לעונה הבאה של דוקטור הו(!) ועוד.
3) לבירינת' = קלאסיקה קולנועית עם ג'ניפר קונלי בת 16, דיוויד בואי והמון בובות משונות.

1,2,3 >> 4) אמנדה פאלמר + ניל גיימן + לבירינת' = חנונגזמה.
מ.ש.ל.


הנה הסצינה המקורית -

Class dismissed.

סינגל: דודו טסה - ו'ן יא גלב / דלינה


אחת מההופעות המאכזבות שראיתי השנה הייתה הופעה של דודו טסה בתיאטרון תמונע. זאת הייתה אחת מההופעות האלה שבהן הכל פשוט לא ממש עובד למרות כל הכוונות הטובות. דודו טסה הוא אחד מהאמנים האהובים עלי ("בדיוק בזמן" הוא אחד מהאלבומים הישראלים הגדולים של שנות האלפיים ואני יכול להוכיח את זה לכל אחד תוך שלושה שירים) ואני והאישה שלי חיכינו כבר המון זמן להזדמנות לראות אותו בהופעה. אבל בין הסאונד הנורא, העיבודים הצמודים ברובם הרמטית לביצועים באלבום וחוסר הכימיה הלא מוסבר עם הקהל באותו ערב, פשוט לא הצלחתי להרגיש רגע אחד של חיבור עם האמן שבשבילי תמיד היה כליא ברק לרגש.

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

תקציר: הבורר 3 פרק 9


אני יודע, אף אחד לא ראה הבורר כי רצינו לראות איך אור מהיפה והחנון נראה בלי זקן (תשובה: קצת משונה כי גם אין לו גבות), אז בואו פשוט נתחיל.

דפיקות בדלת בדירה של נדב ואורנה.
היי זאת אלונה הבלונדינית מהפרק הראשון של העונה!
מה זאת אומרת מי? הערסית מקדומים שרוצה להיות עורכת דין ועוזרת לנדב מאיזו סיבה לא ברורה. הבטחתי שהוא יעשה אותה תוך חמישה פרקים. פספסתי בארבע.
אלונה - "הארנק שלך היה אצלי באוטו אז באתי להחזיר אותו ולעשות לך עיניים."
נדב - "אה תודה. אני לא מזמין אותך פנימה כי אשתי אורנה לא תשמח שבחורה יפה כמוך באה אלי."
אלונה - "אני אשתדל להתאפק. לא כל ערסית מקדומים שבאה להחזיר לך ארנק רוצה לשכב איתך אתה יודע,"
            [ העיניים של אלונה - "אני רוצה לשכב איתך, אתה יודע." ]
אלונה - "אז או שאתה חי בסרט שכל העולם רוצה אותך או שאשתך כלבה מהגיהנום." אין לך מושג, ואין לך מושג.
נדב - "טוב את לא מכירה אותנו אז תרגיעי."
אלונה מודה על חסדים קטנים והולכת.


יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

פוסט מורטם - וידאו קליפים בטלוויזיה


מתי בפעם האחרונה ראיתם בטלוויזיה קליפ? אני מנסה לחשוב ולא מצליח.
זה משונה קצת. אני זוכר כל פריים בקליפ של Tonight Tonight של ה Smashing Pumpkins, וכל סיוט שהיה לי מ- Window Licker של Aphex Twin, שלא לדבר על מספר הפעמים שראיתי את ריצ'ארד אשקרופט מתנגש באנשים ברחוב או את הפופיק של בריטני במדי בית ספר, ועכשיו? כלום. אני אפילו לא ממש זוכר כבר מה המספר של MTV בממיר (שמונים ומשהו?), וגם אם הייתי זוכר ומעביר לשם, הסיכוי למצוא שם קליפ בימינו לא רחוק מהסיכוי למצוא שם שידור חוזר של קרובים קרובים.
וזה לא שהקליפים עברו מהעולם, או שהטלוויזיה חדלה להיות מדיום רלוונטי - שניהם במצב מצוין, הם פשוט נפרדו כידידים.
עוד אפשר למצוא קליפים בטלוויזיה פה ושם (אני מניח, אפילו שלא ממש ראיתי אחד כזה לאחרונה) אבל זה כבר לא הבית שלהם. הקליפים עברו לאינטרנט וכשחושבים על זה יש כאן משהו מגוחך.
אם אני רוצה לראות קליפ - יצירת אמנות ויזואלית - אני פותח חלון קטן ומפוקסל, מחכה קצת שייטען, מרכיב אוזניות קטנות ורוכן אל צג המחשב בזמן שמסך הטלוויזיה הגדול שמחובר למערכת הרמקולים האיכותית עומד בסלון כבוי ומיותם. מוזר, לא?
לא.

יום שני, 20 בדצמבר 2010

סקר סוף שנה - נספח

אתם : "הי אמרי, אבל מה עם קולנוע? מה עם טלוויזיה? זה בלוג תרבות או בלוג מוזיקה?"
צודקים. אתם מוזמנים לשתף כאן מה הסרטים והסדרות שהכי אהבתם השנה.
אם אתם שואלים אותי אז סקוט פילגרים, התחלה, קיק אס, Winter's Bone, סופר הצללים וצעצוע של סיפור 3 היו החוויות הכי מהנות שהיו לי בקולנוע השנה,
ואת ההעדפות הטלוויזיוניות שלי אתם כבר יודעים.

אבל למה לשאול אותי כשאפשר לקבל דוגמה מיקיר הבלוג/גיבור התרבות/האיש שמוכן להשתתף אפילו בסקר של הבלוגר שמעביר את ימי רביעי בכתיבת בדיחות זולות על הסדרה שלו - רשף לוי (כן כן).


סקר סוף שנה


דילמה - מצד אחד, כבר כתבתי שאני לא רואה צורך ברשימות אלבומי/שירי השנה גם מהבלוג הזה. מצד שני, אם אתה לא נותן איזה פוסט סיכומי בדצמבר שוללים את רישיון הבלוגר שלך במקום, או לפחות משלחים בך איזה טוקבקיסט ממאקו.
אז בואו נעשה משהו קצת יותר צנוע לסגור את השנה הזאת - סקר.
כל מי שרוצה מוזמן לענות בתגובות על חלק או על כל שלושת השאלות הבאות:

1. מה האלבום/השיר שהכי אהבת השנה?
2. מה ההופעה הכי טובה שראית השנה?
3. מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?


אפשר לבחור יותר מאחד, אפשר לא, אפשר לפרט, אפשר לא, אפשר ישראלי, אפשר לועזי - מה שרוצים. העיקר לחלוק משהו שתפס אותך השנה באמת.

טוב, אז אני אתחיל.

יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

תקציר: הבורר 3 פרק 8


לא שהייתה לכם סיבה טובה לפספס את הבורר השבוע (כן הייתה לכם - קוראים לה "אלכס מהיפה והחנון מבקר אופנה אצל גיא פינס"), בעיקר עכשיו שהיא זכתה בפרס מתת האל לטלוויזיה אבל בכל זאת, תאונות קורות. קוראים לזה החיים.
לדוגמה אולי הייתם כבר חייבים לנצל את כל הקופונים למסעדות שקניתם בטירוף באינטרנט כי אתם לא מסוגלים לעמוד בפני השילוב של בשר והנחות. סתם דוגמה, אני לא מפנה אצבעות (גרופר הרסו לי את החיים).
בכל אופן, אם מישהו פספס או סתם רוצה לחזור על החומר. הנה מה שקרה -

יום רביעי, 15 בדצמבר 2010

טקס פרסי הטלוויזיה של חסר תרבות


קריין - "ערב טוב לכולם וברוכים הבאים לטקס פרסי הטלוויזיה הגדול של חסר תרבות!
קבלו את המנחה שלכם, ההוא המצחיק!"



ההוא המצחיק - "שלום שלום, בדיחה על התעשייה, בדיחה על הסדרה שכולם מדברים עליה, בדיחה על כוכבת שמכורה לסמים.
אני רואה שנמצא איתנו גם הכוכב הענק" [קלוז אפ על הכוכב הענק עם חיוך קפוא] "בדיחה על הסרט הקודם שנכשל!" (בלי בדיחה על הנישואים שהתפרקו).
כוכב ענק צוחק ומוחא כפיים.
ההוא המצחיק - "ועכשיו להגשת הפרס לקומדיה הישראלית הטובה של השנה קבלו את הכוסית מסדרת הנוער והבד בוי מסדרת נוער השנייה!"

יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

רדיו חזק

איזה כיף!

שתיים מהלהקות שאני הכי אוהב הופיעו השבוע בשתיים מתוכניות הרדיו שאני הכי אוהב
ככה שנכון להבוקר - אמרי : 2 | היקום : 0.

1. Menomena שהוציאו אחד מהאלבומים הטובים של השנה התארחו ב World Cafe של NPR, ביצעו שלושה שירים וסיפרו על האתגר שבתרגום יצירות האולפן המורכבות שלהם לביצועים חיים.
אפשר לשמוע כאן.

2. ה Black Keys (שגם הם הוציאו השנה אלבום שהעיף לי את הראש) נתנו סשן מדהים ב Morning Becomes Eclectic של KCRW:

כל זה ואפילו לא עוצרים לדיווחי תנועה, או שיחות טלפון של אריאלה ממפעל הפיס (סתם, אוהב אותך אריאלה, תרימי טלפון) -
בוקר טוב.

יום שני, 13 בדצמבר 2010

חמישייה : מוזנחי סוף השנה


הנה מסתיימת עוד שנה, ותחת כל בלוג רענן אפשר כבר למצוא את רשימות האלבומים הטובים של 2010.
אני מקיים עם הרשימות האלה יחסי אהבה-שנאה, כי איך ייתכן שאלבום שאני אוהב דורג נמוך יותר מאלבום שאני לא אוהב? כמעט כאילו הרשימות האלה הן דעה בלבד ולא תוצאה של מחקר מדעי מעמיק. כמעט.

בכל זאת, השנה יותר מאי פעם נראה שאני והמדרגים למיניהם חיינו בשני עולמות שונים לגמרי. אם נשים בצד את הבחירות הדי ברורות של ארקייד פייר, סופיאן סטיבנס, ביצ' האוס, ג'ואנה, רובין וההיסטריה ההמונית סביב קניה ווסט, כמעט כל מה שתפס אותי השנה באמת לא נכנס לרוב הרשימות האלה ואם כן בטח שלא דורג קרוב לפסגה. 

כרגע די משעמם אותי הרעיון של רשימת "117 אלבומי השנה של חסר תרבות", טוב אולי לא משעמם להכין אותה (לא הייתי כותב כאן אם לא הייתי הטיפוס שאוהב לקטלג דברים שהוא אוהב) אבל כקורא אני לא רואה צורך בעוד טיפה לים הזה. במקום זה, יהיו כמה דברים קצת אחרים כדי לתרום לחינגת סוף השנה. 
אבל בואו בכל זאת נתחיל במין רשימה של אלבומים -
הנה חמישה אלבומים שזוכים להתעלמות יחסית בכל סיכומי השנה האלה ותהרגו אותי אם אני מבין למה.

יום שישי, 10 בדצמבר 2010

ביקורת אלבום : פלד ואורטגה - משלוח מיוחד


אני חייב לפלד ואורטגה הרבה. לפני שאלבום הבכורה שלהם "ממשיכים לבעוט" העיף לי את הראש חשבתי שהיפ הופ פשוט לא עובד בעברית. הפעם האחרונה שניסיתי להקשיב להיפ הופ בעברית לפני כן הייתה בתקופה בה "האור והצל" של סאבלימינל שלט ברדיו ופתח את הדלת להמון ראפרים בינוניים. חשיפה מוגברת לאסונות כמו "חיילי הנקמה" (רק שלא ינקמו בי עכשיו) או ל"תזיזי את הישבן תנענעי ת'תחת" של יהודה עמיחי הישראלים יכולה להשאיר בכל אחד טראומה עמוקה בכל מה שקשור לראפ בעברית.


סינגל: אביב גפן ועידן רייכל - קוצים

התגובה הראשונה שלי לאלבום משותף של אביב גפן ועידן רייכל, אם אני זוכר נכון, הייתה "?!".
יכול להיות שאם הייתי קצת יותר מגניב הייתי פוטר את העניין ב"למי איכפת מאביב גפן או עידן רייכל",  אבל כן איכפת לי. אני חי בישראל ואלה שני יוצרים שלקחו חלק גדול בהגדרת העשה-ואל-תעשה של מוזיקת המיינסטרים שלה, לטוב ולרע.
כן,  ה"צליל" של המוזיקה הישראלית שתמיד מדברים עליו קשור בין השאר לליטופי הרוחניות של רייכל ול"רוק" חסר השיניים של גפן.

כשחושבים על זה, לא הייתי צריך להתפלא כל כך מהחיבור הזה. לרייכל וגפן יש הרבה במשותף. שניהם יוצרים שנורא קל לבקר. קטילות משוננות על מילים קלישאתיות, הפקה שמרנית מאין כמוה,  אגואים עם צורך בשליטה מוחלטת והניסיון הנלוז להרוויח טוב במקצוע שלהם (חטא ההתמסחרות הקדמון)  פשוט מתחלקות על המקלדת. מאוד קל לקטול אותם עד שהם סותמים לך את הפה עם עוד מנגינה שטובה מדי מכדי שתתעלם ממנה. עוד שיר שאין ברירה אלא להודות שהוא פשוט יפה. ואז הם עושים את זה שוב.
כי רייכל וגפן הם מהיוצרים המעטים שדוברים באופן שוטף את השפה המלודית של מוזיקה ישראלית במובן הכי רחב שלה ולכן יש להם את היכולת לכתוב מנגינות שאתם מוכנים להישבע שתמיד היו שם, חלק ממחזור הדם. כמו שאמרתי, הרבה במשותף.

אז הנה שיר ראשון מהאלבום שבדרך. קוראים לו "קוצים" -

אם לא זיהיתם, זה שיר של גפן. רייכל ביצע וגם מורגש בעיבוד ובהפקה.
כמו כל שיר של גפן, הכל תלוי במנגינה כי המילים הן כרגיל נלקחו ישירות מיומנו של תיכוניסט עם יציאות כמו "אני אדם משומקום, שמחפש לו רק סיבה לנשום". הלחן יפה, אבל רחוק מהגדולים שלו-  משהו משכונת "ממנטו מורי", לא יותר.
דווקא רייכל עוזר לשדרג בשירה ובהפקה שהייתה הרבה פחות מוצלחת אם הייתה נשארת בידיים של גפן. 
אז המילים עדיין קלישאתיות, וההפקה עדיין שמרנית מאין כמוה אבל בהנחה שהחורף מתחיל באמת סוף סוף,  ויש פה שיר שקט שמגיע מאמנים עם כרטיס כניסה חופשי לפלייליסט, מדובר בלהיט.
 הוא ייטחן ברדיו כאילו אין מחר ואני אתלונן, אבל לא תמיד אעביר תחנה.

אני אולי לא מצפה בקוצר לרוח לאלבום המלא שיצא משיתוף הפעולה הזה, אבל אני בכל זאת סקרן. למדתי בדרך הקשה לא להמעיט בערכו של כל אחד מהם לחוד. אני לא מתכוון לעשות את הטעות הזאת כשהם יוצרים ביחד.


יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

תקציר: הבורר 3 פרק 7


טוב גם אני ראיתי היפה והחנון במקום הבורר. הייתי חייב לדעת על מה אלכס וליטל רבו (עדיין לא ממש ברור), שלא לדבר על הרומן בין נלה לאור, החנון שמותר לאהוב כי יש לו ריבועים מתחת לזקן.
בכל אופן מסתבר שממש באותו זמן הבורר עשה ספיישל פרק מחווה ל"אחת שיודעת" כולל שקרים, תככים ולבבות שבורים.
הנה מה שקרה:

יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

כוורת: תודה ג'ון.

כרגיל, מתחילים עם הכל במיוט ומשחקים.










חובת הורדה : The League


קומדיות חבר'ה זה כיף. כן, הנוסחה די חוזרת על עצמה והנשים מקבלות בהן תפקידים שנעים על הטווח בין "הכלבה" ל"זאת שהיא כמו גבר אבל עם ציצים" אבל הטמטום המיוחד הזה שאפשר למצוא רק בחבורות של גברים שמכירים מגיל אפס תמיד מצחיק אותי.

בקולנוע הז'אנר כבר זכה לשם Bromedy בעיקר בזכות הצלחת הסרטים של ג'אד אפאטו (וחבריו)  ושל טוד פיליפס (The Hangover ו Old School - איזה מעולה Old School). בין כל בדיחות הפיפי-קקה תמיד אפשר למצוא שם רגעים קטנים ואמינים. כנראה שקל יותר לכתוב על מה שאתה מכיר ואם יש משהו שכותבים אמריקאים מכירים זה איך זה לשבת על הספה, לשחק אקס בוקס ולרדת על חברים שלך.

בכל מה שקשור לטלוויזיה, עוד לא זכינו לביצוע באמת טוב לסגנון הזה. נראה לי שבינתיים הפמליה הייתה הדבר הכי קרוב לסדרת חבר'ה שראיתי, אבל הם לא מצחיקים מספיק ועשירים הרבה יותר מדי מכדי לעשות את זה כמו שצריך.
הפמליה הייתה הדבר הכי קרוב, אבל אז הגיעה The League.


יום שני, 6 בדצמבר 2010

חמישייה : סרטים איומים מעולים (או: חזרה לשגרה)

השבוע האחרון היה שבוע מסריח. אני חושב שכולנו יכולים להסכים על זה.
אבל עכשיו צריך לחזור לשגרה, ובמקרה של חסר תרבות השגרה היא תרבות פופ. לך תביא את עצמך להתעסק שוב בשטויות.
אז מה עושים? לשים שירים שקטים עד שנרגיש שוב בנוח גלגל"צ סטייל?
לדחות את הטראש בעוד כמה ימים כמו האח הגדול?
הרי עוד יומיים אני מתכנן להתעסק במעללי אבי הטחול בכל מקרה, אז כנראה שכדאי לי לקפוץ ישר למים.
יצא לי פעם להשתתף בסדנת צחוק במסגרת איזה טיול גיבוש מהעבודה (לא מאמין שזנחתי את חיי הזוהר בשירות לקוחות). המדריכה הייתה אחת מהבחורות המרגיזות האלה ש...שמדריכות סדנאות צחוק, והכל היה מביך ומוזר ונורא.
אבל לרעיון שהיא ניסתה להעביר שם יש ערך - חיוכים הם דרך דו סיטרית. הם מגיעים מבפנים החוצה, אבל גם מבחוץ פנימה. במילים אחרות, אם תמרח חיוך מזויף על הפנים מספיק זמן, הוא יהפוך לאחד אמיתי.
אני לא בטוח שזה עובד, אבל אני הולך לנסות.

אז בואו נחזור לשגרה ונצלול עמוק לתוך ערימה מהבילה של זבל.
סרט איום מוצלח באמת יכול ברגע הנכון (ותחת ההשפעות המתאימות) להיות מבדר יותר מכל זוכה אוסקר. זה יכול להיות בי מובי מסורתי מלא מפלצות גומי, או שובר קופות בתקציב ענק. מה שחשוב הוא הפער בין כוונות היוצרים להרים סרט ראוי לבין הצחנה שעולה מהתוצר הסופי.

אז תפתחו חלון, הנה חמישה מהאסונות הקולנועיים המצחינים ביותר שאני מכיר:


יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

סינגל : Noah and the Whale - Wild Thing

ל Noah And The Whale יש שיר חדש  שמגיע עם נגן נחמד שכזה.
הנה תראו - 
Get Adobe Flash player

טוב, כבר היו לסולן צ'ארלי פינק רגעים קטנים שהזכירו את לו ריד בעבר אז כנראה שזה היה חייב להגיע. 
Wild Thing הוא מאוד מאוד לו רידי, אבל אין בזה שום דבר רע, כי הוא גם יופי של שיר.
אמנם בפעם האחרונה שהתלהבתי משיר שלהם, זה היה Blue Skies שהיה יפה כמו שהאלבום שהכיל אותו היה משעמם, אז אני עדיין מנמיך ציפיות. 
בכל אופן יש כאן שיר טוב לפתוח לי את השבוע אחרי סוף השבוע האיום הזה.
זה יספיק בינתיים.

יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

מתנות לחג


אני אוהב את חנוכה.
אולי אין חופש מהעבודה וכל החג קצת מחוויר ליד הכריסמס הזה שחצי עולם מתכונן לקראתו כרגע, אבל עדיין סופגניות זה טעים, להדליק נרות ביחד זה נחמד וברור שהמכבים היו הגרסה המקורית ל-"300".
בכל אופן, הבאתי לכם קצת מתנות לחג. עכשיו אתם יכולים להתחיל לפתוח את העטיפות בעדינות עד שמישהו יצעק "נו תקרע את זה כבר!", כי מסורת זאת מסורת.


יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

סינגל : Iron & Wine - Walking Far From Home

לIron & Wine יש אלבום חדש בשם Kiss Each Other Clean שיוצא בסוף ינואר. זה יהיה האלבום הראשון שלו בלייבל הגדול Warner Music ובראיונות דובר על אלבום פופ ידידותי בסגנון רדיו שנות ה-70.
לפני יומיים יצא השיר שפותח את האלבום כסינגל ראשון.


תקציר: הבורר 3 פרק 6


עוד פעם היה יום ארוך בעבודה ולא היה לכם כוח לראות את הבורר? או שאולי אחרי הפרק הרגשני מהשבוע שעבר שלא קרה בו כמעט כלום חשבתם שלא תפסידו הרבה גם ככה? אז דווקא השבוע זזו לא מעט עניינים.
בדיוק בשביל זה חסר תרבות לקח חופש מחלה והכין לכם תקציר עם כל המידע ההכרחי.