Pages

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

קונאן נגד האנימטורים מטייוואן

ערוץ החדשות (?) הטייוואני NMA אוהבים לנתח את אירועי השבוע בעזרת קטעי אנימציה מדהימים/הזויים/מדהימים שוב.
אתם אולי זוכרים את הסיכום שלהם למלחמות הלייט נייט בשנה שעברה.
בכל אופן השבוע קיבלנו קרב ענקים בין NMA לקונאן שהחליט ליצור סרטון משלו.
FIGHT!

יום שני, 29 בנובמבר 2010

דבר המבקר


אני זוכר תקופה שבה "מבקר מוזיקה" נשמע לי כמו אחד המקצועות הנפלאים עלי אדמות. לשבת לשמוע מוזיקה כל היום ואז לבשר להמון את דעתי? להילחם למען המוזיקה שאני אוהב? מה עוד אפשר לבקש?
היום אני יודע ששכר זה אחד מהדברים שאפשר לבקש, אבל הייתי בן 14 ומוזיקה בשבילי הייתה אז מלחמה בין כוחות האור לבקסטריט בויז אז כמובן שכיבדתי מאוד את כל אלה שכבר נלחמים עמוק בשוחות.

שגרת האינטרנט שלי אז הייתה מוקדשת ברובה לביקורות. או לפחות החלקיק משגרת האינטרנט שלא היה מוקדש לפורנו שמסרב להיטען, היה מוקדש ברובו לביקורות.
רולינג סטון, ספין, Wall Of Sound עליו השלום וכמובן, המתחרה החדש והצעיר פיצ'פורק היו רק חלק מהסבב היומי. פיצ'פורק הפך תוך זמן מאוד קצר לדבר הראשון שאני קורא אחרי שהאינטרנט היה מסיים את שיר ההתחברות הקטן שהוא היה עושה פעם (קצת מתגעגע לצלילים ההם. הם עזרו לבנות ציפיה) ובצדק. הם הכירו לי משהו חדש כמעט כל יום, ונתנו לי משהו מקורי (או מעצבן) להגיד כמעט על כל דבר שהפך לקונצנזוס. בקיצור מצאתי בהם מקור מידע שיעזור לי להשיג את הדבר שבן 14 רוצה יותר מכל - ייחוד. רצתי לשמוע כל דבר שהם אהבו, נהניתי מכל טיפת ארס שהם שמרו לאלבומים שהם שנאו ורציתי ללמוד איך כותבים כאלה ביקורות מקוריות ומודעות לעצמן כמו אלה של ברנט דיקרסנזו.


יום שישי, 26 בנובמבר 2010

חמישייה : בחורות עם גיטרה

לפעמים שירים חוזרים אליך בהפתעה. 
אני יושב לתומי ומנסה לעכל קצת את כל המוזיקה החדשה שניתחת עלי מכל הכיוונים השבוע ופתאום, משום מקום, שיר אחד שלא שמעתי מזמן מחליט להתיישב לי באמצע הראש ולהקים התנחלות -
Regina Spektor - That Time


וככה במקום לצלול לחדש של אדון ווסט אני בכלל מזמזם לי שוב ושוב את ריף הגיטרה המטופש הזה ואת השורה המצחיקה על המנדרינות ("So cheap and JUICY!"), ופתאום השבוע הזה נהיה שבוע של בחורות מגניבות עם גיטרה (גם אם אצל רג'ינה זאת הייתה רק חריגה רגעית מהפסנתר). דווקא היה ממש כיף.

הנה החמישייה שלהן:


יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

סבתא קוראת טוויטים של קניה. כמובן.

אף אחד לא יצר את הסרטון הזה. הוא תמיד היה שם, מחכה לרגע הנכון.

תקציר: הבורר 3 פרק 5


נו בנות? אז ויתרתן על הבורר כי זאת סתם סידרת בורקס מלאה בפנטזיות של ערסים?
אז שתדעו לכן שדווקא השבוע כולם התחברו לעצמם ובכו. ואתן פיספסתן.
סתם נו... חסר תרבות יעדכן אתכן בכל הפרטים! ואחר כך נוכל לעשות קרב כריות בתחתונים ולדבר על בנים!

יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

מתקפת פופ


אני בנאדם של חורף. מצב הצבירה הטבעי שלי הוא פוך (שזה איפשהו בין מוצק לנוזל אם שאלתם את עצכם).
הבעיה היא שלא רק שאני גר במדינה שמלכתחילה החורף בקושי מוכן להתארח בה כאילו הוא ילד ואנחנו הדודה שחושבת ששקדים מצופים זה ממתק, אלא שהשנה הוא בכלל הלך לאיבוד בדרך.
אז אני יושב פה ומזיע באיזה לופ קיץ לא נגמר ולא ממש מוצא את עצמי. לפחות היקום עדיין דואג לי ומנסה להכניס אותי חזרה לאוירת הקיץ עם מנה גדושה של פופ שתוקף מכל החזיתות. הנה מה שנחת עלי השבוע:


יום שני, 22 בנובמבר 2010

מקום טוב בצד (או: מה למדתי מדודו אהרון על אמונה)


בואו נדבר רגע על איכות.
אני פותח רדיו ומקשיב לכמה מהאמנים הכי מצליחים בישראל ומתמלא תסכול. אני יודע שהרוב המוחלט של השירים האלה הוא זבל, אני יודע שדודו אהרון לא עושה מוזיקה טובה אבל אני לא יכול לעשות עם זה כלום.
ולא רק כי אסור לפתוח פה מחשש שהמון אנשים (טוב, אולי לא פה. חסר תרבות זה לא מאקו) יקראו שתי מילים מהכותרות (משהו בקשר לדודו אהרון) וכבר ידאגו להסביר לי כמה אני גזען (לא), אליטיסט (יש מצב) תל אביבי (שום סיכוי) ושלא יעזור לי כלום, הקהל בחר. וכמובן שצריך להוסיף שלל הסתייגויות על איך שאני לא מדבר רק על מוזיקה מזרחית אלא על מגוון שלם של זבל, בין השאר גם אותו פופ טורקי מיובא באריזות למיקרו שמוכרים בערוץ 24.
כל זה יהיה מציק, אבל הדיכאון האמיתי כאן הוא שאין לי מה להגיד מלכתחילה כי אין דבר כזה מוזיקה טובה.
כולנו הסכמנו באיזה שלב ש"יופי" ו"טוב" הם סובייקטיביים בכל מה שקשור לאמנות. לא בטוח אם זה מוצדק אבל זה המצב.
אז אם אלה הכללים, מה  זאת מוזיקה "טובה"? מה הקריטריון?


יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

איך לא ידעתי על זה - Mumford and Sons, Laura Marling & Dharohar Project


אז מסתבר שהדבר הזה יצא כבר ביולי, אבל לא ידעתי מזה עד היום אז אולי גם אתם לא.
ב-2009 הפולקרים הבריטים המצוינים לורה מרלינג ו Mumford and Sons (ממפורד ובניו?) התחילו שיתוף פעולה עם הרכב הפולק ההודי שכולנו מכירים ואוהבים Dharohar Project.
הם עשו מסע וסיבוב הופעות בהודו עם ביצועים של שירים של כל השלושה בעיבודים חדשים, לפעמים עם שילובים של שירים של Dharohar בתוך אלה של מרלינג או ממפורד באיזה מין מאש אפ בהופעה חיה.
הסיבוב המוצלח בהודו הוביל לסיבוב מוצלח בבריטניה השנה, ולבסוף ל EP בן ארבעה שירים בעל השם המושקע "Mumford and Sons, Laura Marling & Dharohar Project EP".


קולנוע: Ynet נגד וואלה


הי, בואו נלך לסרט!
רעיון מעולה אני יודע, אבל כדי לבחור מה שווה לראות כדאי שנבדוק מה מספרים המבקרים.
בוא נראה...
מה אם "חיים כמו שמכירים" החדש עם קתרין הייגל?
וואלה תרבות :
יותר מכל, האמינות רבת העוצמה של הסרט באה לידי ביטוי במונולוגים ובדיאלוגים שלו. ב-114 דקותיו, אחראי "חיים כמו שמכירים" לכמה מחילופי המילים המשכנעים והיפים שנשמעו לאחרונה על המסך הגדול. 
נשמע טוב!

Ynet :
בקרב האמזונות האדיר נראה כי קתרין הייגל ניצחה את קייט האדסון וזכתה בתואר השחקנית הכושלת של ז'אנר הקומדיה הרומנטית.
טוב, אז אולי לא.


יום שישי, 19 בנובמבר 2010

בהופעה: קולין מלוי מבצע שירים מהאלבום הבא של ה-Decemberists

תחנת הרדיו KEXP העלתה לפני כמה ימים ביצועים חיים מתוך הופעה של קולין מלוי אצלם.
בין השאר הוא גם ניגן עוד כמה שירים חדשים מהאלבום הבא של ה- Decemberists.
מעניין לשמוע את השירים החדשים בגרסאות האלה. זאת אפשרות להקשיב לשירים בגרסאות קרובות לאיך שהם נכתבו לפני שנוכל לשמוע את גרסאות האולפן כשהאלבום יצא בינואר (כלומר כשהוא ידלוף בסוף דצמבר).


קליפ: Arcade Fire - The Suburbs

שני דברים שאני יודע:
1. קליפ של הארקייד פייר תמיד שווה לראות.
2. קליפ שביים ספייק ג'ונז תמיד שווה לראות.

אז שמחתי לשמוע באוגוסט שארקייד פייר עובדים על קליפ עם ספייק ג'ונז.
הנה התוצאה המעניינת מאוד -

אני קצת קשה הבנה היום - מישהו הבין למה פתאום הילד הגבוה שונא את הג'ינג'י?
(אפשר לדעת שזה קליפ של ספייק ג'ונז כי איכפת לי מה קרה בין שני הילדים האלה. הבחור יודע לספר סיפור.)

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

העולם יפה.

אולי עברתם שבוע קשה, פגשתם רק אנשים מרגיזים, הרחתם בעיקר עשן של אוטובוסים וראיתם מהחלון רק דודים ובטון אז תנו לי להזכיר לכם שהעולם יפה.
ה USGS (שקר שקר גאולוגי) משתמשים בתמונות לוויין למטרות מחקר. הלוויינים האלה יודעים גם לשנות את הצבעים בתמונות לפי כל מיני מדדים, אז ה USGS יצרו סדרת תמונות של כל מיני מקומות בעולם עם צבעים מעוותים סתם בשביל הכיף וזה יצא נורא יפה. הנה כמה נבחרות:



תקציר: הבורר 3 פרק 4


"הפעם אין סיכוי שאני מפספס הבורר" - אתם, עשר דקות לפני שנרדמתם על הספה, מתנחמים בעובדה שלפחות תמיד יהיה לכם את התקציר של חסר תרבות.
אז נתחיל?


יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

אם במאים אחרים היו מביימים את The Social Network

זה יספיק בשביל לסיים את היום הזה מחוייך -



College Humor תפסו כאן יפה את הסגנונות של כל החשודים המידיים.
הגרסאות של ווס אנדרסון וגיירמו דל טורו מוצלחות במיוחד...




חמישייה : שירי סיפור


כל כותבי השירים האהובים עלי יודעים לספר סיפור. נדרשת יכולת מדהימה כדי לתפוס בכמה בתים ופזמון סצינה או סיפור שלם בצורה מדוייקת וכשזה מבוצע טוב זה מאוד מרשים בעיני.
בגלל זה כל כך מתסכל לראות את התופעה המתפשטת במיינסטרים הישראלי של שירים על כלום.
אני לא מדבר כאן על אמני פופ קליל שמלכתחילה לא מתיימרים להשקיע יותר מדי במילים שיוצאות להם מהפה, אלא על אמנים מהזן הרגיש והעמוק שמנסים למכור קשקושים חצי רוחניים על איך שהזמן מסמן שאריות של החיים או על הצטרפות לים הרחמים בתור אמנות. מצד שני, אולי גם היכולת לכתוב מילים שנשמעות כאילו הן אומרות משהו כל עוד לא מנסים לחשוב על זה היא אמנות בפני עצמה אז שיהיה.

בכל מקרה החמישייה הזאת באה להזכיר שיש בעולם גם כמה אמנים שעדיין מנסים לומר משהו מעניין ושהכל יהיה בסדר.
אז בואו נספור לאחור חמישיית שירי סיפור נפלאים ובסוף נתנשק.


יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

הולוגרמה בהופעה חיה

הנה הזמרת היפנית המצליחה Hatzune Miku מבצעת בהופעה חיה את הלהיט שלה World Is Mine מול קהל מעריצים מטורף.


העולם נהיה מוזר.



קלאסיקה אישית: יונתן רזאל - סך הכל


רק לפני שבוע כתבתי כאן על החשיבות שבפתיחות גם לאמנים שמגיעים מקצוות אחרים לגמרי בקשת המוזיקלית ובכל זאת בכל מה שקשור למוזיקה שמגיעה מיוצרים דתיים הפתיחות הזאת תמיד הייתה ממני והלאה.
אולי כל העניין קל יותר כשרק המוזיקה מדברת בשפה שאתה עוד לא לגמרי מכיר. אבל מה קורה כשהמילים הן אלה שזרות לגמרי לעולם שלך? בשבילי זה כבר הרבה יותר מסובך.
מצד שני, בהתחשב בקטלוג הנרחב של ג'יי זי שיושב לי באייפוד והניסיון המצומצם שלי בסחר בסמים כנראה שאני עדיין לא ממש מדייק. אני אוהב המון מוזיקה עם מילים שלא קשורות לחוויות שלי בשום דרך אז כנראה שהשאלה האמיתית שאני צריך לשאול היא למה במשך שנים לא רציתי להקשיב ליצירה של אדם דתי? למה עם כל הקשקושים שלי על סקרנות במוזיקה עדיין העברתי תחנה ברגע שמישהו שר "אלוהים"?

Girl Talk - All Day - עדכון


עוד שלושה דברים בקשר לחדש של Girl Talk:

1. השרתים של Illegal Art לא ממש עומדים בעומס, אבל אפשר כבר להוריד באלף מקומות אחרים. לדוגמה כאן.

2. בויקיפדיה כבר עלתה רשימת הסימפולים המלאה.

3. הוא אדיר.

יום שני, 15 בנובמבר 2010

האלבום החדש של Girl Talk להורדה!


מה אתם עושים עכשיו?
טעות. אתם מורידים עכשיו אלבום חדש של Girl Talk!
קוראים לו All Day ואפשר להוריד חינם אין כסף כאן.


ביקורת טלוויזיה: שחקו אותה בגדול



משרדי רשת, לפני שבועיים.

חליפה #1 - זה לא יכול להימשך ככה. קשת מאכילים אותנו אבק ברייטינג, כבר שנים שלא עשינו תכנית אחת שאנשים מדברים עליה יום אחרי. אמנם יש לנו את חבורת הטאלנטים הטובה ביותר בארץ, משלום אסייג ועד אנה ארונוב אבל זה לא מספיק! הגיע הזמן לקצת יצירתיות. אנחנו צריכים תכנית חדשה ומהפכנית שתשנה את פני הטלוויזיה בישראל ותחזיר אותנו לתמונה!

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

רגע/שיר : Eels - Going To Your Funeral Part 1




אוף איזה חום. אנחנו נזיע שם כמו חמורים עם השחור הזה.
כולם חושבים שאני צריך לומר משהו. גם אני חושב שצריך לומר, אבל משהו אחר.
אז עוד מעט אני אקיא מילים בארמית שלא אומרות לי כלום. אם הבנתי נכון זה משהו על איך שגם אם כולם פה באבל אנחנו עדיין זוכרים איזה גבר אלוהים. וואלה יופי.
אחרי הארמית הם ירצו איזה משהו מהלב עם הרבה "אדם גדול" ו"אני לא אשכח איך...". כבר עדיף הארמית.
אלוהים כמה שהיית שונא את זה.
לא משנה, אין לי כוח להתווכח עם אף אחד. לך בטח היה כוח אבל אתה לא ממש זמין כרגע.
בוא פשוט נגמור עם זה מהר וכולם יעופו לך מהבית.
אני שוטף פנים ויוצא. מישהו רוצה לומר לי שהוא נורא מצטער. אין לך על מה, אני אפילו לא יודע מי אתה.
אני כבר אשמע אחר כך כמה זה לא היה יפה מצידי. אין פטור מנימוסים. גם לא היום.
האוטו רותח ובלי לשים לב אני מנגב זיעה מהגב עם הכיפה שעדיין ביד שלי.
בעלייה לבית הקברות אני בוהה מהחלון בעמק שמתגלה לאט.
מזמן לא שמתי לב כמה יפה פה.

חובת הורדה : Terriers


Terriers היא סדרה שלא קל למכור. התיאור השטחי שלה מושך את האנשים שלא יאהבו את התוכן שלה, ודוחה את האנשים שיתאהבו בה (להלן, אתם).
בואו ננסה בכל זאת - הנק דולוורת', שוטר ואלכוהוליסט לשעבר ולשעבר (דונל לוג, שאתם מכירים מאלף סדרות אחרות), מחזיק עסק בילוש פרטי קטן וחסר רישיון עם חברו הטוב בריט (מייקל ריימונד-ג'יימס). להנק יש גרושה ואחות סכיזופרנית, לבריט יש חברה, לשניהם אין כסף. לאורך העונה הם מסתבכים בחקירה שגדולה עליהם בכמה מידות. זהו בגדול.
נשמע כמו עוד סדרת פשע פרוצדורלית עם אנטי גיבור שאוהבים למרות (או בזכות) כל הפגמים?
אז טריירס הרבה יותר מוצלחת מזה וזה די דופק אותה בכל מה שקשור לרייטינג.
כל מי שהגיע לתכנית בשביל קצת פשע, קצת בדיחות, אולי איזה בחורה אסירת תודה עם עיניים דומעות קיבל סדרה שמתעקשת להימנע מהצפוי. הצופים הבררנים יותר לא ממש חשבו שיש להם מה לחפש שם.


יום שישי, 12 בנובמבר 2010

חיים שלמים בפייסבוק

איזה יופי.


סינגל : מארינה מקסימיליאן בלומין - עמוק בטל



מארינה מקסימיליאן בלומין היא בחורה יומרנית. מהבחורות המציקות האלה שלמדו במגמת תיאטרון, מחליפות "אני חושבת" ב"אני מרגישה" ומשקיעות יותר מדי בתחפושות לפורים. אלה שמזיעות מרוב מאמץ שתשימו לב לרוח המרתקת והחופשייה שלהן.
אולי (בטוח) אני סתם מחליף אותה עם הבחורות שהיא מזכירה לי, אבל זה לא משנה בכל מקרה כי למארינה מקסימיליאן בלומין מותר להיות מעצבנת. מותר לה כי ליומרות שלה יש כיסוי.


יום רביעי, 10 בנובמבר 2010

תקציר: הבורר 3 פרק 3


גם אתם ראיתם אתמול "היפה והחנון 2" במקום את הבורר? בטח שראיתם, היפה והחנון 2 זאת התכנית הכי טובה בטלוויזיה ואתם אנשים שמזהים יצירת מופת כשהם רואים אותה.
בטח גם אמרתם לעצמכם "גם ככה בחסר תרבות יהיה תקציר של כל מה שפספסתי". צודקים.

חמישייה : יום מוזיקה חינמית שמח!


כמו בכל שנה בעשירי לנובמבר אנחנו חוגגים את יום המוזיקה החינמית הרשמי של חסר תרבות.
קוראים ותיקים מוזמנים לעדכן את החדשים בהלכות החג - קישוטי האוזניות, ריקוד הארנקים הסגורים, שירה קולנית של "חינם זה נעים לי" והמשחק הזה עם הביצה הקשה והכפית.
ועכשיו שכולנו מעודכנים, בואו נשב, נקרא את חמישיית החג ואחר כך נאכל עוף.


יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

ג'ק ווייט וקונאן אובריין בקאבר ל Twenty Flight Rock

Welcome back Coco.

תקועים.

DSC_0679e

אני אוהב לדבר על מוזיקה (אני חושב שזה די ברור לכולנו) ואני די משוכנע שאני יכול לעשות את זה עם כל אחד.
אם תרשו לי שניה של שנטי בנטי - אין בנאדם בעולם הזה שלא יכול להעשיר אותי באיזו דרך אם ירצה, ואני אותו. מוזיקלית ובכלל.
אם זה אספן הויניל השרוט שהזהיר אותי שהסמיתס עומדים לשבור לי את הלב, או הבחור מהאבט"ש שהזריק לי את רדיו "קול הלב והנשמה" לוריד, החבר שמחק ברגע את כל ההתנשאות המטופשת שלי על היפ הופ ישראלי עם כמה בתים של פלד ואורטגה או אבא שלי עם הסימפוניות עוצרות הנשימה של מאהלר (או כמו שקראתי להן בגיל 10 - השיעמום הזה).
אם אתה רוצה ואם אני מוכן להקשיב, יש לך משהו ללמד אותי.

ובכל זאת, דווקא בשכונה הכללית של הטעם האישי שלי, מתגוררים לא מעט אוהבי מוזיקה שסיימו ללמוד. אלה האנשים שעד שסיימו תיכון (או אולי צבא) הספיקו לחלק את עולמנו המוזיקלי בעבר בהווה ואף בעתיד לשלוש קטגוריות קלות לשינון:
1. איכות.
2. חיקוי לאיכות מהעבר.
3. חרא.
כמה נוח. כמה קל.


יום ראשון, 7 בנובמבר 2010

דון דרייפר אומר What?

הראש של אמרי. לילה.
תא מוח #1 - "מה היינו עושים לפני יוטיוב?"
תא מוח #2 - "אנא עארף? כבה את האור ותן לראות."
*צרצרים*


ה What החביב עלי - 1:20.

חובת הורדה? The Walking Dead



בידיים הנכונות, זומבים תמיד היו כלי תסריטאי נפלא לומר משהו על הטבע האנושי, לטוב ולרע.
בסרטים הטובים של הז'אנר הזומבים הם יותר מעוד מפלצת לברוח ממנה, הם מראה מעוותת. מהביקורת על תרבות הצריכה של Dawn of the Dead ועד הניצול המיני המחריד ב Deadgirl, בסופו של דבר המפלצות האמיתיות הן תמיד אנחנו.

The Walking Dead החדשה של AMC היא סדרת הזומבים הראשונה בטלוויזיה ובהתאם יש לה לא מעט ציפיות לעמוד בהן. היה איזה חשש שהגרסה הטלוויזיונית לז'אנר תביא לנו זומבים לייט עם שלל חריגות מהחוקים הבסיסיים של מה זומבי יכול ולא יכול לעשות. בקיצור, שלא נגמור עם עוד "דם אמיתי".
 אם זה לא מספיק, היא גם מבוססת על סדרת ספרי הקומיקס המבריקה של רוברט קירקמן ואם יש אנשים שממש לא אוהבים שמחרבים להם את הקלאסיקות, אלה חובבי קומיקס.

אפשר לומר ש The Walking Dead עומדת ברוב הציפיות בכבוד גדול.


יום שישי, 5 בנובמבר 2010

סרטים מפורסמים בלגו? סרטים מפורסמים בלגו.

לאמן הלגו אלקס איילר יש חשבון פליקר והמון זמן פנוי. בגלל זה אפשר למצוא שם דברים כאלה -

Inception



ביקורת אלבום: ירונה כספי - אגו


בזמן האחרון הבנות לוקחות בגדול.
אני מסתכל על ערימת האלבומים הישראליים האחרונים שקניתי (עדיין ליד המיטה) וחושב על אלה שאני מצפה להם ו... בואו נאמר שקל לזהות מוטיב -
רונה קינן, אמילי קרפל, שירלי קונס, דניאלה ספקטור, קרולינה, נינט, מיכל גבע, כל החתיכים אצלי, רישומי פחם בצבע, ג'ירפות, יעל קראוס, עינב ג'קסון כהן (בינתיים רק הדמו) ועכשיו ירונה כספי.
במילים אחרות, חוץ מכמה יוצאים מהכלל המשותף לרוב היוצרים שהכי עניינו אותי בשנה האחרונה הוא שחלות.
כמובן שאני מפספס כרגע אין ספור דוגמאות לגברברים צעירים שכותבים את השירים הכי מעניינים בשכונה אבל כשאני מנסה לחשוב על כמה כאלה אני נתקע בערך אחרי שלושה שמות (אביב גדג', איתמר רוטשילד ויהוא ירון אם שאלתם את עצמכם). לא בטוח מתי זה קרה אבל לפחות מנקודת המבט (שמע?) שלי, שוטף לאחרונה את הארץ גל מבורך של יצירתיות נשית.

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

סינגל : Decemberists - Down By The Water


לפני יומיים הדצמבריסטים שחררו הודעה על אלבום חדש בשם The King Is Dead וגם פרגנו הורדה חופשית לסינגל הראשון - Down By The Water. ועל זה נאמר - ווהו!
בשיר מתארחים גם פיטר באק על הגיטרה 12 מיתרים וג'יליאן וולץ' בשירה ועל זה נוסיף - או יה!
ועכשיו שסיימנו להביך את עצמנו בקריאות שמחה (רק אני עשיתי את זה בקול רם?) בואו נשמע.


לבקש לפיטר באק לנגן בשיר שנשמע כל כך כמו The One I Love זה קצת חוצפה לא? אני כל הזמן מחכה שקולין מלוי יתחיל לשיר "fiiiree....".
יכול להיות שאני מתבלבל והצליל של הגיטרה של באק הוא זה שגורם לשיר להישמע כל כך כמו R.E.M אבל בכל מקרה, R.E.M של פעם זה בהחלט צליל ראוי לחיקוי ואם מישהו יכול לחקות אותו אבל גם לתת ערך מוסף אלה הדצמבריסטים.
בתור חלק ממיעוט קטן ולוחם שחושב ש The Hazards Of Love היה אלבום מצוין שמחתי לשמוע שהלהקה שימרה כאן את האווירה המשוחררת והחיה יותר שבסאונד של האלבום ההוא, ואחרי שנפלתי לגמרי גם מהתרומה המעולה שלהם לאוסף Dark Was The Night אפשר לומר שהציפיות שלי כרגע די בשמיים.
את השיר אפשר להוריד כאן ו The King Is Dead יוצא ב- 18 לינואר, ועל זה נאמר - נו כבר.



תקציר: הבורר 3 פרק 2


היה לכם שבוע קשה, אני יודע. אפילו לא הספקתם לראות מה קרה ב"הבורר" ונראה שהתקווה אבדה.
אין מה לדאוג, חסר תרבות כאן בשבילכם. הנה מה שפספסתם.


יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

אוי זה אדיר - שמות להקות באייקונים


כמה אתם מזהים?

ותודה ל Buzzfeed שדאגו שאני לא אעבוד היום.



חמישייה : אליוט סמית' למתקדמים



לפני יומיים Kill Rock Stars הוציאו אוסף חדש של אליוט סמית' בשם An Intoduction To... Elliott Smith וכשמו כן הוא.
זאת באמת נקודת התחלה מצויינת ליצירה שלו, ויש כאן את כל השירים שהייתם מצפים לקבל באוסף כזה, אפילו אם הוא די מתעלם מהשנים שלו ב Dream Works (כלומר אין פה כמעט כלום מ XO ו Figure 8).

בכל מקרה, האוסף הזה גרם לי לשקוע שוב לתוך המלנכוליה היפה של סמית' בימים האחרונים. סמית' הוא מהאמנים האלה שמשתלטים עלי לתקופות שלמות. יש אמנים כאלה, שאחרי ששומעים שיר שלהם כל מה שאפשר לעשות זה לשמוע עוד שיר שלהם, וסמית' הוא חבר כבוד במועדון הזה לצד שמות כמו דילן, קוסטלו ופרינס.

אז החמישייה הזאת היא של non album tracks (איך מעברתים את זה?) של סמית' שאני אוהב במיוחד, אבל באמת שהפעם יכולתי לשים כאן גם חמישים.

יום שני, 1 בנובמבר 2010

השלטים הטובים ביותר בעצרת של סטוארט וקולבר


ה"עצרת להשבת השפיות" של ג'ון סטוארט וסטיבן קולבר הייתה כיף גדול לצפיה גם אם היא לא תשפיע יותר מדי על השיח הפוליטי בתקשורת האמריקאית. בלי קשר לבעיות הספציפיות שהממשל האמריקאי צריך להתמודד עימן, המסר המרכזי כאן היה נגד דילול הדיון התקשורתי בבעיות האלה והפיכתו לחילופי ססמאות ריקות של "אנחנו והם" וזה מסר שאפשר להזדהות איתו גם כאן.
כנראה שהכיף הוא בעיקר בעצם הידיעה שיש בעולם עוד אלפי אנשים ממש כמוך (קצת כמו הכיף באינדינגב). סתם נחמד לראות שיש עוד המון אנשים שרק רוצים שכולם יפסיקו לצעוק ויתחילו להקשיב,  שרוצים לנהל דיון ולא קרב ומפחדים מהבורות המרוצה מעצמה שמתפשטת במהירות מסביבם. נכון שהאנשים האלה נמצאים בצד השני של הכדור אבל בכל זאת יש בזה משהו מנחם.
אה והם גם נורא שנונים! כמה שלטים מצויינים בעצרת אחת -


סינגל : איטליז - Berlin

אטליז הם אחת מהלהקות שאני הכי מעריך שעושות מוזיקה שאני הכי לא אוהב.
תמיד העדפתי שירי פופ הדוקים של שלוש דקות (פול סיימון שכרגע מתנגן לי ברקע הוא דוגמה מצויינת) על פני קטעים מתקדמים של 12 דקות בחמש שמיניות. סתם העדפה אישית - "מתקדם" בשביל אחד הוא "אוננות" בשביל אחר.
מצד שני, זה פשוט יפה לראות להקה שיודעת לנגן כל כך טוב, שיודעת למלא במה ושעושה את זה כמה שיותר.
אטליז הם להקה שעובדת קשה ואי אפשר לא לכבד את זה.
והנה היום אטליז מוציאים הצעת פשרה במיוחד בשבילי - Berlin, סינגל חדש מתוך Teasing Nature (האלבום השלישי שבדרך) והדבר הכי קרוב לשיר פופ של שלוש דקות שהם עשו עד היום.


המילים לא מעניינות במיוחד - כביכול השיר עוסק ב"צלילה לתוך בריכת זוהר אורבני מסנוור המסתיימת בהתפכחות". נגיד.
תרשו לי לדבוק בפירוש שלי, לפיו השיר עוסק בחבורת נגנים מוכשרים שהחליטו לתת לכם מנה של מלודיה ממכרת בזרם גבוה לפני שהם חוזרים ליצור סיפוקים טיפה פחות מיידיים.
אם יש עוד כמה כאלה ב- Teasing Nature אני בעניין.
אפשר להוריד את הסינגל כאן.