Pages

יום שישי, 26 בנובמבר 2010

חמישייה : בחורות עם גיטרה

לפעמים שירים חוזרים אליך בהפתעה. 
אני יושב לתומי ומנסה לעכל קצת את כל המוזיקה החדשה שניתחת עלי מכל הכיוונים השבוע ופתאום, משום מקום, שיר אחד שלא שמעתי מזמן מחליט להתיישב לי באמצע הראש ולהקים התנחלות -
Regina Spektor - That Time


וככה במקום לצלול לחדש של אדון ווסט אני בכלל מזמזם לי שוב ושוב את ריף הגיטרה המטופש הזה ואת השורה המצחיקה על המנדרינות ("So cheap and JUICY!"), ופתאום השבוע הזה נהיה שבוע של בחורות מגניבות עם גיטרה (גם אם אצל רג'ינה זאת הייתה רק חריגה רגעית מהפסנתר). דווקא היה ממש כיף.

הנה החמישייה שלהן:


 Charlotte Hatherley
זוכרים את להקת הפאוור פופ האירית המעולה Ash? זוכרים שהייתה להם בתקופת השיא גיטריסטית סופר מגניבה?
אז קוראים לה שרלוט הת'רלי והיא עושה מוזיקה מעולה.
הת'רלי כבר הספיקה להוציא שלושה אלבומים (שניים מהם אחרי שעזבה את Ash ב 2006) והיא רק ממשיכה להשתבח ככותבת שירים. הלחנים הממזריים שלה תמיד מוצאים דרך לשטות בציפיות של המאזין ולקחת תפנית לא צפויה גם בתוך המסגרת המסורתית של שיר פופ של שלוש דקות. האלבום השני שלה, The Deep Blue, הוא בעיני יצירת מופת קטנה. תקשיבו לו.


 St. Vincent
גם אנני קלארק הספיקה לעשות הרבה לפני שהתחילה לשחרר חומרים משלה תחת השם St Vincent. היא הייתה חברה בפוליפוניק ספרי וגם ניגנה בהרכב של סופיאן סטיבנס (ועדיין מתארחת פה ושם) אז כבר אתם יודעים שמדובר במוזיקאית עם פאסון.
אלבום הבכורה שלה , Marry Me  מ 2007, היה תצוגת תכלית אדירה של כתיבה, עיבוד וביצוע. קלארק כותבת שירים שאי אפשר לדמיין אף אחת אחרת מבצעת. היא חוזרת שוב ושוב בשירים שלה לנושאים של הריקבון שמתחת לפני השטח המושלם, הזיוף שמאחורי הגדרות הלבנות בפרברים והחיוכים שמחביאים ייאוש גדול. מראה בובת החרסינה שלה וסגנון השירה הקריר והאלגנטי מתאימים לשירים האלה כמו כפפה.
אני יודע שבשמיעה ראשונה קצת קשה לדעת איך לאכול את הבחורה הזאת, כי יש בה משהו קצת מרוחק. תתגברו על זה ותגלו את אחת מהמוזיקאיות הכי מרתקות בשכונה.



 Marnie Stern
למארני סטרן יש טביעת אצבע מאוד מובחנת כגיטריסטית. הטכניקה שלה בהקשות אצבע (סטייל סולואים של מטאל) מרשימה בכלל, ומדליקה עוד יותר כשהיא מגיעה מבחורה בלונדינית קטנה שנראית כאילו היא הרגע חזרה מאימון של קבוצת מעודדות. הסגנון הזה גם הופך את כתיבת השירים של סטרן למעניינת מאוד. השירים שלה הם כמה דקות של כאוס נפלא שמתחתיו אפשר למצוא מבנה של שיר רק אם מחפשים ממש טוב. לקח לי זמן להבין מה המשוגעת הזאת רוצה מהחיים שלי ומה היא מנסה לעשות. עכשיו אני רק לא רוצה שהיא תפסיק.


 Kim Deal
כתבתי איזה פסקה שמסבירה למה קים דיל מוזכרת בחמישיה הזאת אבל פתאום זה נראה לי דבילי.
למה היא מוזכרת בחמישייה של בחורות עם גיטרה? זאת קים-פאקינג-דיל, זה למה.

PJ Harvey
ואי אפשר בלי הגיטריסטית הראשונה שהפילה לי את הלסת לרצפה עוד בתיכון. פי ג'יי הארווי היא גיטריסטית גדולה, זמרת ענקית,  כותבת מרתקת והיא שומרת בארנק שלה זוג ביצים של בת יענה.
יש לה המון מוזיקה מדהימה (ובפברואר היא מוציאה אלבום חדש!), אבל השבוע בעיקר חזרתי לזעם והצעקה של שני האלבומים הראשונים שלה, Dry ו Rid Of Me.
כשאני חושב על בחורות עם גיטרה, אני חושב על השיר הזה ועל הגיטרה בפתיחה שבאה להזהיר אותי שפי ג'יי מגיעה להעיף לי את הראש.

מה זאת אומרת איך לא הזכרתי את סליטר קיני או את היוקלילי הקסום של אמנדה פאלמר?
הרי בשביל זה יש תגובות - תנו המלצות על כל מי שהזנחתי בלי בושה! אבל קודם קחו צעד אחורה, משגרים טיל.



2 תגובות:

גיאחה אמר/ה...

PJ במקומה הראוי!

מארני סטרן לוהטת. אין דרך אחרת להגדיר את התופעה הזו.

שווה לחפש גם את מליסה אוף דר מאר, שקצת נהייתה משעממת לאחרונה, אבל אלבום הבכורה שלה נותן בראש (וגם אלבום המחווה הנידח שלה לבלאק סאבאת, מאדרפאקר!

דוד אמר/ה...

מצוין

הוסף רשומת תגובה