האזנה מלאה : Mother Mother - Eureka

בכל שיר פופ טוב יש את הרגע שאתה מחכה לו - שורה מעולה בבית השני, הברייק שלפני הפזמון, הכלי הלא צפוי שנכנס בדיוק ברגע הנכון. נדמה לי שלזה Pavement התכוונו ב Gold Soundz.
Mother Mother משתדלים ליצור שירים שמורכבים מכמה שיותר רגעים כאלה. האלבום השלישי של החבורה הקנדית הוא עוד אוסף של שירי פופ חדים ובוהקים (תואר מוזר לשיר, אבל בחיי שהם בוהקים). עומק אין בו, אבל הוא פשוט כיפי בטירוף. קבלו אותו.

 

סינגל : Eddie Vedder - Longing To Belong

בזמן אמת, אדי וודר היה הקורט קוביין שלי. בגיל 12 הוא היה גיבור הרוק'נ'רול שלי.
לא ששנאתי את נירוונה או משהו, אבל גם אנשים שאני שונא אהבו את Smells Like Teen Spirit וזה די צינן לי את ההתלהבות. בהמשך הטעם שלי התרחב לא מעט אבל הנקודה היא שהעברתי לא מעט שנים שבהן הייתי בטוח רק בשני דברים -
1. השמש זורחת בבוקר.
2. אדי וודר הוא הזמר הכי טוב בעולם.
ואז עוד לא ניחשתי כמה טוב הוא נשמע עם ליווי של יוקלילי.
אחרי כמה גיחות לכיוון הפולק עם חלקים מסוימים של No Code, השיר Soon Forget מתוך Binaural וכמובן הפסקול הנפלא של Into The Wild, וודר בדרך לאלבום סולו פולקי שייצא ביוני והנה שיר ראשון מתוכו, Longing To Belong -

אז הוא עדיין כותב ברצינות תהומית שלפעמים מוציאה ממנו קלישאות והוא עדיין מלחין די שמרן, אבל ברגע שמשלימים עם העובדה שלטובה או לרעה זאת השפה המוזיקלית של הבנאדם, מגלים שיר מצוין של כותב ישיר מאוד ולא מתחכם. אני בפנים.

מכתבים למערכת : המיליונים האבודים

בשבועות האחרונים התחילו להצטבר בתיבת המייל של חסר תרבות לא מעט מכתבים מעניינים ממעריצים ברחבי העולם.
מאחר וכל חסרי התרבות הם משפחה אחת גדולה מבחינתי, אני אשתדל לחלוק אתכם מדי פעם את התכתובות שלי עם כמה מהחברים החדשים שהכרתי.
והפעם, הצעה עסקית מקורא אפריקאי שהפכה עם הזמן לחברות אמת.

די תמשיך

יום פאי שמח, חנונים!

כן, הנה שוב הגיע ה-14.3 ועוד בקושי הספקנו אפילו להחליט איפה עושים את ערב החג ולקשט את המחשבונים.
אולי בארוחת הערב עוד נעלה לפני השטח את כל הריבים המשפחתיים ונוסיף כמה וידויים מפתיעים, אבל אני בטוח שעד שיגיע פאי הקינוח ניזכר שוב ברוח החג ונהיה קרובים יותר מאי פעם.

בינתיים, הנה מוזיקאי חביב שיצר קטע המבוסס על 32 הספרות הראשונות של פאי. אפשר למצוא ברשת הרבה וריאציות על הרעיון הזה אבל בניגוד לאחרים, הבחור הזה הצליח להפוך את הגימיק למוזיקה לא רעה.
אז ככה נשמע פאי עד הספרה ה-32. שיהיה לכם חג שמח!

האזנה מלאה : Alex Ebert - Alexander

אחד מהדברים שאני הכי אוהב בפלייליסט שהתחלתי כאן לפני כמה שבועות הוא שזאת יופי של דרך להכיר דרככם כל מיני שירים ואמנים מעולים שלא הכרתי קודם. אחת מהתגליות המשמחות האלה הייתה שיר של אלכסנדר בשם Truth . מין ערבוביה בלתי ניתנת לקטלוג של פופ, היפ הופ ומערבון ספגטי בלהיט מבריק אחד.
בהמשך כבר גיליתי שאלכנסדר הוא אלכס איברט, הסולן של Edward Sharpe & The Magnetic Zeroes שאם יש לכם הוט (לא מבין למה) אתם מכירים לפחות את Home שלהם מתוך פרומו טחון במיוחד, אבל גם שאר האלבום שלהם מעולה.

האלבום הזה הוקלט במהלך סיבוב הופעות ושוחרר בתחילת החודש לפני שאיברט מתחיל לעבוד על אלבום שני של האפסים המגנטיים, אבל הוא ממש לא נשמע כמו פרויקט צדדי. אם אהבתם את Truth או את האופטימיות הבלתי נלאית של להקת האם של איברט, יש כאן עוד המון מנגינות שרק מחכות להיתקע לכם בראש.
הנה הוא להאזנה מלאה שתעזור לכם לפתוח את השבוע עם חיוך -

 

חמישייה : Newgrass

בלוגראס הוא לא ז'אנר שמאוד חזק ברושם ראשוני. מדובר בסוג המסויים הזה של קאנטרי עם הבנג'ו והכינור ששומעים בקטע הזה בסרט שבו האיכר הזקן רודף עם רובה אחרי הגיבור ששכב עם הבת שלו. מוזיקה שמעלה אסוציאציה מיידית לאיזה רדנק עם אוברול וחמש שיניים. אם מצליחים להתנתק מכל זה מגלים עולם מוזיקלי מרתק. מוזיקת שורשים עם השפעות חזקות של פולק אירי וסקוטי שהביאו איתם המהגרים לאמריקה. ג'ז דרומי לבן ששומר על פשטות כערך עליון אבל דורש יכולת טכנית מטורפת מהנגנים. ג'ון דרניאל אמר באיזה ראיון שיש מעט מאוד גיטריסטים בלהקות אינדי שמתקרבים לרמה הטכנית של גיטריסט מטאל בינוני. זה מאוד נכון גם לגבי נגני בלוגראס, ובאמת אחת ההנאות הגדולות שלי מהז'אנר היא להקשיב לנגנים עם רמה כזו של שליטה בכלים שלהם. זה שינוי מרענן מחוסר הליטוש המכוון (או לא) של הרבה מהנגנים שאני שומע בדרך כלל.

כמו ברוב הסגנונות הפחות "מגניבים" הדרך הטובה ביותר פנימה היא בעזרת אמנים צעירים שלוקחים את הז'אנר כמה צעדים לכיוון האלטרנטיב. בדיוק כמו שהדרך שלי אל הקאנטרי הקלאסי של ווילי נלסון והאנק וויליאמס נסללה על ידי הגישה האלטרנטיבית של ווילקו ו Whiskeytown, אני מקווה שהאמנים בחמישייה הזאת יהיו דרך טובה להיכרות עם ז'אנר שדורש להשאיר את כל הדעות הקדומות בכניסה. קוראים לזה Newgrass אבל אפשר פשוט לקרוא לזה בלוגראס אלטרנטיבי.
מספיק הקדמה, בואו נתחיל Y'all!

די תמשיך

סינגל : Sondre Lerche - Domino

עם כל הכבוד לשירים הקודמים שעלו כאן היום, זה בעיני הטוב מביניהם.
בראיונות מקדימים לאלבום החדש שלו (שיוצא רק ביוני) Sondre Lerche אמר שהכיוון הכללי הפעם אינטימי יותר עם עיבודים פשוטים והרבה אווירה. כל זה נשמע קצת פחות כיפי מהאלבום האחרון שלו,Heartbest Radio.
עזבו שטויות - אווירה או לא אווירה, סונדרה לא יודע לכתוב מלודיה לא ממכרת והשיר המעולה הזה הוא לא יוצא מהכלל.