אלבום להורדה : Body Language - Social Studies EP

ברוכים הבאים למסיבה החלקלקה בעיר. Body Langauge הם רביעייה ברוקלינאית (כמובן) שאוהבים את הסינת' פופ שלהם Fאנקי במיוחד. זה השלב שבו אני אמור לספר לכם איך שאולי זה לא מקורי אבל זה עדיין טוב, וזה באמת מה שהייתי אומר על סמך שני השירים הראשונים ב-EP הזה (השני שלהם) אבל אז הגעתי לשיר הנושא, Social Studies, ועפתי לקרשים. Body Language הם משהו מיוחד מאוד.

הצליל אולי מסונתז ברובו אבל הכתיבה שלהם מדויקת וחמימה, והדרך שבה הלהקה בונה את השכבות של השירים שומרת על אווירה מאוד גמישה וטבעית. בקיצור, הם מדלגים בקלילות מעל רוב המחלות השכיחות יותר של הז'אנר.

אם בא לכם לקבל ארבעה שירים רקידים ומתוקים בחינם, אתם מוזמנים לקפוץ לבנדקמפ שלהם או להקשיב ולהוריד כאן בתחתית. יום חמישי שמח וכאלה.

קליפ ראשון מה-Fleet Foxes החדש

הטוויטר של פליט פוקסס הפך למכרה זהב בשבועות האחרונים עם טעימות ראשונות מ-Helplessness Blues ו EP הסולו של רובין פקנולד. אתמול הם הודיעו שהם לוקחים הפסקה מכל האינטרנט הזה והוסיפו לינק לקליפ ראשון לשיר חדש מהאלבום בתור מתנת פרידה.
אז הנה Grown Ocean :

ובפינת החדשות הלא מפתיעות : איזה שיר יפה.

שירים חדשים ויפים - מהדורת הפסקול

עד לפני כמה שנים לא היה עולה בדעתי לקנות פסקול של סרט שלא ראיתי (ובמקרים רבים גם סרט שאני ממש לא מתכוון לראות). אולי זה בגלל שפעם הקשר בין הפסקול לסרט שממנו הוא הגיע היה הרבה יותר הדוק. הדוק עד כדי כך שהפסקול כלל כמעט אך ורק מוזיקה שממש הופיעה בסרט (מי היה מאמין). חצי מהקטעים היו חלקים נבחרים מה-score , להם נוספו עוד כמה שירים שהשתחלו לרקע של כמה סצינות, השיר של הכתוביות והשיר השני של הכתוביות שאף אחד לא מכיר כי הוא מתחיל אחרי שכיבית את ה-DVD. לכן המקרה של פסקול שאפשר להקשיב לו כאלבום אוסף מוצלח בפני עצמו היה עניין די נדיר ששמור לסרטים שבהם משתלבת הרבה מוזיקה מוצלחת באופן טבעי.

אבל אז מישהו המציא את ביטוי הקסם "music inspired by" והפסקולים התחילו להתמלא בשירים של אמנים שבמקרה הטוב ראו את הסרט ובמקרה השכיח קראו קומוניקט. כמה שנים קדימה וגם זאת כבר לא ממש דרישה. הפסקול של שנות האלפיים הוא מיקסטייפ שהקשר ההכרחי היחידי שלו לסרט הוא התמונה על העטיפה וזה יופי של דבר. יש סיכויים הרבה יותר גבוהים שאני אהנה ממיקסטייפ מוצלח מאשר מאוסף קטעי מתח תזמורתיים של האנס זימר שנועדו ללוות סצנות שלא ראיתי.
אבל עדיין, סרט מטופש = מיקסטייפ מטופש, לא? לא. אם הפסקול היה פעם סוג של מזכרת מחוויה קולנועית מוצלחת, עכשיו הוא כלי שיכול לתת לסרט הדבילי שלך דימוי קצת יותר איכותי מבלי שתיאלץ לוותר לרגע על המכנה המשותף הנמוך בסרט עצמו, ובדיוק כמו שהבינו בעולם הפרסום (או שאולי זה אותו עולם), כמה שירי אינדי מהצד הקליט יכולים ליצור לפחות לרגע את האשליה שהמוצר שלך מגיע מאנשים יצירתיים. במילים אחרות, אם לפסקול שלך יש טרקליסט כזה אתה יכול אפילו לגרום לי להתעניין ב-Twilight.

אני חושב שסיימנו אם ה"באר ופרש" והגיע הזמן ל"הבא דוגמאות". למזלי בשבועות האחרונים יצאו המון כאלה.

די תמשיך

The Universal Sigh יצא לאור

כשרדיוהד הוציאו את The King Of Limbs להורדה, בין האפשרויות לקניית האלבום הייתה ב Newspaper Edition. מזה כמובן הבנתי שהולכת לצאת איזו גרסה עטופה בנייר ממוחזר, בעיצוב של עיתון או משהו ולמי אכפת כי אני רוצה לקנות הורדה ועכשיו. אז כשרדיוהד אומרים עיתון, הם מתכוונים לזה. לעיתון הנלווה לאלבום החדש קוראים The Universal Sigh והוא מופץ בלא מעט נקודות ברחבי העולם. כמובן שישראל היא לא אחת מהן, אז אתם לא צריכים להרגיש אשמים בזמן שאתם מורידים את גרסת ה-PDF כאן באדיבות האתר הניו זילנדי ripitup.

אז מה יש שם? אם אתם זוכרים את החוברת הסודית בגב של Kid A, זה משהו בסגנון הזה רק יותר גדול.

יש כאן כמה כתבות/סיפורים קצרים (אחד מהם מאת סטנלי דונווד אמן העטיפות הקבוע של הלהקה) שעוזרים להבהיר קצת את הנושא של האלבום, או במילים אחרות מה העניין עם העץ הזה. הכל סובב את הניתוק שכולנו מרגישים (כביכול) ככל שאנחנו מרחיקים את עצמנו מהפראיות של היערות, של הטבע. או משהו.

אפשר גם למצוא שם ציורים משונים, חצאי משפטים לא ברורים (אבל בכל זאת קריפיים) ומילים לשירים - הרבה מהם לא שירים שמופיעים באלבום אז אם עוד לא הייתם בטוחים שיש איזה חלק ב' בדרך אתם יכולים להירגע.

בכל אופן אם בא לכם משהו חדש לקרוא עם הקפה של הבוקר, אתם מוזמנים להחליף את התמונות של ג'קי ביום שאחרי בציורים של ענפים בשחור לבן. שניהם מדכאים בדרכם המיוחדת.

סינגל : Friendly Fires - Live Those Days Tonight

אני מקווה שאין הרבה אנשים שרואים אתכם כרגע כי הגיע הזמן להזיז את האגן.

Friendly Fires שחררו אתמול סינגל ראשו מהאלבום השני שלהם, Pala, ואיזו הפתעה - הוא מעולה. שמעתי כל כך הרבה הרכבים שעושים בערך את אותו הדבר מאז האלבום הראשון שלהם שקצת שכחתי שבכל מה שקשור לאינדי דאנס (או איך שלא קוראים לזה עכשיו), Friendly Fires עדיין בליגה אחרת.
אז יאללה בואו ניקח את הקטע של "מסיבת אוזניות" לשלב הבא - כולם ללחוץ פליי ולהתחיל לרקוד עכ........שיו!
אתם עושים את זה נכון?
נכון?
מביך.

האזנה מלאה : Peter Bjorn & John - Gimme Some

קצת קשה לי למצוא זמן לעדכן כאן השבוע, אבל אני חייב לחלוק את האושר הזה.
האלבום החדש של PB&J אחראי לחיוך האידיוטי שמרוח לי על הפנים מהבוקר. אני יודע שהייתי אמור להעריך את הניסיונות שהם עשו ב-Living Thing, אבל אלוהים איזה כיף לשמוע אותם חוזרים לפופ המתוק שגרם לי להתאהב בהם מלכתחילה. במילים אחרות, Gimme Some מפוצץ בהוקים ממכרים לפחות כמו זה של שיר השריקות ההוא שלא ננקוב בשמו.

אולי זה אחד מהאלבומים האלה שאני אשמע בלי סוף במשך שבוע שבועיים ואשכח מקיומם אחרי חודש - זה קורה לפעמים עם אלבומים מהסוג המשמח, קל יותר למצוא להם תחליף - אבל נכון לעכשיו זה האלבום הכי טוב בעולם, והעולם הזה יפה.

הנה סטרים של כל האלבום באדיבותם של האנשים היקרים ב- NPR:

שני מיני פרקים חדשים של דוקטור הו!

לכבוד יום ההתרמה הבריטי Red Nose Day (וסתם כי הוא אוהב אותי) סטיבן מופאט יצר שני מיני פרקים חדשים של דוקטור הו שהספיקו ב-8 דקות לבלבל אותי יותר מש-Inception הספיק בשעתיים וחצי.
סיבת בונוס לראות - איימי פונד מפלרטטת עם עצמה באיזה שלב אז... יש גם את זה.

Space

Time

העונה החדשה מתחילה באפריל, אז אם עוד לא יצא לכם להתמכר לאחת מהסדרות הכי טובות על המסך  - יש לכם חודש להשלים חוסרים. לעבודה.