ביקורת אלבום: ירונה כספי - אגו

בזמן האחרון הבנות לוקחות בגדול.

אני מסתכל על ערימת האלבומים הישראליים האחרונים שקניתי (עדיין ליד המיטה) וחושב על אלה שאני מצפה להם ו... בואו נאמר שקל לזהות מוטיב -

רונה קינן, אמילי קרפל, שירלי קונס, דניאלה ספקטור, קרולינה, נינט, מיכל גבע, כל החתיכים אצלי, רישומי פחם בצבע, ג'ירפות, יעל קראוס, עינב ג'קסון כהן (בינתיים רק הדמו) ועכשיו ירונה כספי.

במילים אחרות, חוץ מכמה יוצאים מהכלל המשותף לרוב היוצרים שהכי עניינו אותי בשנה האחרונה הוא שחלות.

כמובן שאני מפספס כרגע אין ספור דוגמאות לגברברים צעירים שכותבים את השירים הכי מעניינים בשכונה אבל כשאני מנסה לחשוב על כמה כאלה אני נתקע בערך אחרי שלושה שמות (אביב גדג', איתמר רוטשילד ויהוא ירון אם שאלתם את עצמכם). לא בטוח מתי זה קרה אבל לפחות מנקודת המבט (שמע?) שלי, שוטף לאחרונה את הארץ גל מבורך של יצירתיות נשית.

די תמשיך

סינגל : Decemberists - Down By The Water

לפני יומיים הדצמבריסטים שחררו הודעה על אלבום חדש בשם The King Is Dead וגם פרגנו הורדה חופשית לסינגל הראשון - Down By The Water. ועל זה נאמר - ווהו!
בשיר מתארחים גם פיטר באק על הגיטרה 12 מיתרים וג'יליאן וולץ' בשירה ועל זה נוסיף - או יה!
ועכשיו שסיימנו להביך את עצמנו בקריאות שמחה (רק אני עשיתי את זה בקול רם?) בואו נשמע.

לבקש לפיטר באק לנגן בשיר שנשמע כל כך כמו The One I Love זה קצת חוצפה לא? אני כל הזמן מחכה שקולין מלוי יתחיל לשיר "fiiiree....".
יכול להיות שאני מתבלבל והצליל של הגיטרה של באק הוא זה שגורם לשיר להישמע כל כך כמו R.E.M אבל בכל מקרה, R.E.M של פעם זה בהחלט צליל ראוי לחיקוי ואם מישהו יכול לחקות אותו אבל גם לתת ערך מוסף אלה הדצמבריסטים.
בתור חלק ממיעוט קטן ולוחם שחושב ש The Hazards Of Love היה אלבום מצוין שמחתי לשמוע שהלהקה שימרה כאן את האווירה המשוחררת והחיה יותר שבסאונד של האלבום ההוא, ואחרי שנפלתי לגמרי גם מהתרומה המעולה שלהם לאוסף Dark Was The Night אפשר לומר שהציפיות שלי כרגע די בשמיים.
את השיר אפשר להוריד כאן ו The King Is Dead יוצא ב- 18 לינואר, ועל זה נאמר - נו כבר.

תקציר: הבורר 3 פרק 2

היה לכם שבוע קשה, אני יודע. אפילו לא הספקתם לראות מה קרה ב"הבורר" ונראה שהתקווה אבדה.
אין מה לדאוג, חסר תרבות כאן בשבילכם. הנה מה שפספסתם.

די תמשיך

אוי זה אדיר - שמות להקות באייקונים

כמה אתם מזהים?

ותודה ל Buzzfeed שדאגו שאני לא אעבוד היום.

חמישייה : אליוט סמית' למתקדמים

לפני יומיים Kill Rock Stars הוציאו אוסף חדש של אליוט סמית' בשם An Intoduction To... Elliott Smith וכשמו כן הוא.
זאת באמת נקודת התחלה מצויינת ליצירה שלו, ויש כאן את כל השירים שהייתם מצפים לקבל באוסף כזה, אפילו אם הוא די מתעלם מהשנים שלו ב Dream Works (כלומר אין פה כמעט כלום מ XO ו Figure 8).

בכל מקרה, האוסף הזה גרם לי לשקוע שוב לתוך המלנכוליה היפה של סמית' בימים האחרונים. סמית' הוא מהאמנים האלה שמשתלטים עלי לתקופות שלמות. יש אמנים כאלה, שאחרי ששומעים שיר שלהם כל מה שאפשר לעשות זה לשמוע עוד שיר שלהם, וסמית' הוא חבר כבוד במועדון הזה לצד שמות כמו דילן, קוסטלו ופרינס.

אז החמישייה הזאת היא של non album tracks (איך מעברתים את זה?) של סמית' שאני אוהב במיוחד, אבל באמת שהפעם יכולתי לשים כאן גם חמישים.

די תמשיך

השלטים הטובים ביותר בעצרת של סטוארט וקולבר

ה"עצרת להשבת השפיות" של ג'ון סטוארט וסטיבן קולבר הייתה כיף גדול לצפיה גם אם היא לא תשפיע יותר מדי על השיח הפוליטי בתקשורת האמריקאית. בלי קשר לבעיות הספציפיות שהממשל האמריקאי צריך להתמודד עימן, המסר המרכזי כאן היה נגד דילול הדיון התקשורתי בבעיות האלה והפיכתו לחילופי ססמאות ריקות של "אנחנו והם" וזה מסר שאפשר להזדהות איתו גם כאן.
כנראה שהכיף הוא בעיקר בעצם הידיעה שיש בעולם עוד אלפי אנשים ממש כמוך (קצת כמו הכיף באינדינגב). סתם נחמד לראות שיש עוד המון אנשים שרק רוצים שכולם יפסיקו לצעוק ויתחילו להקשיב,  שרוצים לנהל דיון ולא קרב ומפחדים מהבורות המרוצה מעצמה שמתפשטת במהירות מסביבם. נכון שהאנשים האלה נמצאים בצד השני של הכדור אבל בכל זאת יש בזה משהו מנחם.
אה והם גם נורא שנונים! כמה שלטים מצויינים בעצרת אחת -

די תמשיך

סינגל : איטליז - Berlin

אטליז הם אחת מהלהקות שאני הכי מעריך שעושות מוזיקה שאני הכי לא אוהב.
תמיד העדפתי שירי פופ הדוקים של שלוש דקות (פול סיימון שכרגע מתנגן לי ברקע הוא דוגמה מצויינת) על פני קטעים מתקדמים של 12 דקות בחמש שמיניות. סתם העדפה אישית - "מתקדם" בשביל אחד הוא "אוננות" בשביל אחר.
מצד שני, זה פשוט יפה לראות להקה שיודעת לנגן כל כך טוב, שיודעת למלא במה ושעושה את זה כמה שיותר.
אטליז הם להקה שעובדת קשה ואי אפשר לא לכבד את זה.
והנה היום אטליז מוציאים הצעת פשרה במיוחד בשבילי - Berlin, סינגל חדש מתוך Teasing Nature (האלבום השלישי שבדרך) והדבר הכי קרוב לשיר פופ של שלוש דקות שהם עשו עד היום.

המילים לא מעניינות במיוחד - כביכול השיר עוסק ב"צלילה לתוך בריכת זוהר אורבני מסנוור המסתיימת בהתפכחות". נגיד.
תרשו לי לדבוק בפירוש שלי, לפיו השיר עוסק בחבורת נגנים מוכשרים שהחליטו לתת לכם מנה של מלודיה ממכרת בזרם גבוה לפני שהם חוזרים ליצור סיפוקים טיפה פחות מיידיים.
אם יש עוד כמה כאלה ב- Teasing Nature אני בעניין.
אפשר להוריד את הסינגל כאן.