האזנה מלאה : The Mountain Goats - All Eternals Deck

והנה המתנה השבועית מ- NPR, האלבום החדש של ה Mountain Goats ניתן כבר עכשיו להאזנה מלאה חודש לפני שהוא יוצא רשמית. קצת מוזר לגשת לאלבום חדש של אחד מכותבי השירים הטובים בעולם בלי דף מילים ביד, אבל נסתפק בינתיים במילים של השיר הפותח, Damn These Vampires , שאפשר למצוא למטה.

Damn These Vampires

Brave young cowboys of the near north side 

Mount those bridge rails 

Ride all night 

Scream when captured 

Arch your back 

Let this whole town hear your knuckles crack 

Sapphire Trans-Am 

High beams in vain 

Drive wild broncos 

Down the plain 

Push up to the corner 

Where the turbines hiss 

Some day we won't remember this 

Crawl til dawn 

On my hands and knees 

God damn these vampires 

For what they've done to me 

Tie those horses 

To the post outside 

And let those glass doors open wide 

And in their surface 

See two young savage things 

Barely worth remembering 

Feast like pagans 

Never get enough 

Sleep like dead men 

Wake up like dead men 

And when the sun comes try not to hate the light 

Some day we'll try to walk upright 

Crawl til dawn 

On my hands and knees 

God damn these bite marks 

Deep in my arteries 

Crawl til dawn 

On my hands and knees 

God damn these vampires 

For what they've done to me

חמישייה : שירי אוסקר

הלילה ישודר טקס האוסקר והוא יהיה משעמם עד אימה. ג'יימס פרנקו מנחה עם אן הת'וואי ושניהם אנשים חביבים אבל לא בדיוק קומיקאים ככה שבמקרה הטוב יהיה לנו קטע חביב בפתיחה ואז שלוש שעות של חיוכים דלי שומן (אפילו שפרנקו עוד עלול להפתיע). כשמסתכלים על רשימת המועמדים המורחבת לסרט הכי טוב אפשר להיות די מרוצים מ-2010. יש שם עשרה סרטים ראויים לגמרי (אולי חוץ מהילדים בסדר שהוא סרט נחמד אבל לא יותר מזה) וכנראה שאנשים באמת מוכשרים עומדים לקבל קרדיט על העבודה שלהם. אם תשרדו את הטקס כנראה שתזכו לראות את קולין פירת', נטלי פורטמן, דיוויד פינצ'ר, הילדה מאומץ אמיתי, צעצוע של סיפור 3 ואת הרשת החברתית לוקחים הביתה פרסים בלי הפתעות מיוחדות*.

בואו בכל זאת נציין את העניין עם חמישייה שנבחרה מתוך אחת מהקטגוריות המשמימות ביותר של האוסקר - השיר הטוב ביותר.
ב-83 שנים של אוסקר עברה בקטגוריה הזאת כמות באמת בלתי נתפסת של שירים איומים. טוב נו, אולי לפני שנות ה-70 זה עוד היה סביר, אבל רק בגלל שאז עוד היה שם שמאלץ די איכותי פרי עטם של אנשים כמו ברט בכרך ואלן מנקן. אחרי שאלה הוחלפו בשלטון הטרור של דיאן וורן (כל מי שאומר שהוא שונא שירי אייטיז מתכוון לומר שהוא שונא את דיאן וורן) נעלם כל סימן חיים או קסם מהפרס הזה.

אז אחרי כל ההסתייגויות בואו נהיה אקטואליים ונשמע חמישה שירים מוצלחים שהיו לפחות מועמדים לאוסקר.

די תמשיך

מי זה הפי?

סליחה על הבורות אבל מי זה הפי?
לא שאני מתיימר להכיר כל מוזיקאי שמוציא אלבום בכורה בישראל, אבל אני בדרך כלל לפחות שומע משהו על אלה שמוציאים אלבום עם נגנים מרוקפור, הפקה של ברוך בן יצחק ומיקסים של רן שם טוב.
במקום זה נתקלתי באלבום הבכורה המצוין שלו, זהו לא שמי האמיתי, במהלך שיטוט בבנדקמפ סתם ככה, ועוד מסתבר שהוא שם כבר כמה חודשים. רק אני פספסתי את האיש הזה? מוזר.

בכל מקרה, הנה מה שאני כן יודע - הפי הוא זמר כריזמטי שכותב יופי של שירים. פה ושם הוא מזכיר לי את יהושע לימוני (בשיר "בני" הדמיון חזק במיוחד) וזאת אחת מהמחמאות הכי גדולות שאני יכול לתת. כמו שכבר הבנתם הוא גם זכה לעטוף את השירים האלה בהפקה לא בנאלית וסאונד מעולה (כבר הזכרתי שרן שם טוב מיקסס?).

זהו לא שמי אמיתי הוא אחד מאלבומי הבכורה הטובים ששמעתי בזמן האחרון, ועוד בחינם כי אפשר להוריד את האלבום בכיף בבנדקמפ של הפי. שיהיה לנו סופשבוע מפנק.

סינגל : TV On The Radio - Will Do

TVOTR שחררו אתמול שיר חדש מתוך Nine Types Of Light (שאמור לצאת באפריל) אז בואו נחבר אוזניות ונשתדל להיראות עסוקים לכמה דקות.

Dear Science הוא אלבום אדיר אז אין לי על מה להתלונן כשהם ממשיכים לכתוב שירים שנשמעים כמו חלק ממנו, אבל אני בכל זאת מקווה שהאלבום הבא לוקח אותם גם למקומות חדשים. זה לא באמת משנה עכשיו, Will Do הוא יופי של שיר ו-TVOTR תיכף חוזרים.

2011 היא שנה מעולה.

האזנה מלאה: Lykke Li - Wounded Rhymes

Lykke Li נותנת את האלבום החדש שלה להאזנה מלאה כבר מהבוקר ואתם לא אומרים לי כלום?

אני הולך להניח שגם אתם לא ידעתם מזה, כי אחרת אני צריך לחשוב מחדש על כל מערכת היחסים הזאת.

אפשר להקשיב ל- Wounded Rhymes כאן למטה ולהחליט כמה אתם אוהבים את אווירת הוודו-מאמא שהשוודית המדליקה הזאת אימצה לעצמה כאן.

Radiohead - כתב הגנה

אז רדיוהד הוציאה אלבום או משהו? חבל שאף אחד לא מדבר על זה קצת. הנה, אני אתחיל.
ידעתי שיש בקהל של הלהקה גרעין עיקש ומאוכזב שעדיין מאמין שאולי באלבום הבא תום יורק יתפנה לכתוב את High and Dry 2 : 2 High, 2 Dry (או משהו), ועד שהיום הזה יגיע הם ימשיכו להקשיב ולשנוא כל שיר חדש שהם מוציאים. אבל לא באמת שמתי לב כמה חובבי מוסיקה מבטלים אותם כאוברייטד. עכשיו זה כבר יותר מעניין.

אני לא מת על המילה הזאת, overrated. זאת דרך קצרה יותר להגיד לקבוצה גדולה של אנשים "אני יודע שאתם מעריכים משהו, אבל הוא לא מוצלח בעיני ולכן הגעתי למסקנה שכולכם טועים". קביעה די יומרנית כשחושבים על זה. אבל עדיין, אני מבין מאיפה זה בא. השנאה לרדיוהד פחות קשורה למוסיקה שלהם ויותר לסדר הגודל של הקהל שלהם. למה דווקא הם? למה כל הוצאת אלבום של הלהקה הזאת היא המקבילה האינטרנטית למעמד הר סיני? הרי יש עוד אלף אמנים שעושים מוסיקה לא פחות נפלאה ולא קלה לעיכול, אבל רק רדיוהד מצליחים לגרום למיליוני אנשים להקשיב בסבלנות ולנסות לעכל צלילים שהם היו פוסלים אחרי חצי האזנה אם הם היו מגיעים מכל אמן אחר.

די תמשיך

חובת הורדה : Misfits

איך אני נותן לסדרות האלה לעבוד עלי כל פעם מחדש?
כשתיקים באפלה סיימה את דרכה כסלט חסר פשר של תיאוריות קונספירציה ושאלות לא פתורות עברתי הלאה, כשגיבורים קרסה אחרי עונה אחת תחת כובד ההבטחות למיתולוגיה שלמה המתוכננת בקפידה כבר התחלתי לאבד את האמון, וכשאבודים השתמשה בעונה האחרונה שלה כדי לחרב את כל מה שבנתה ובמקום לתת תשובות לזרוק משהו על מעיינות קסומים ומקדשים מקלקר נשבעתי לא להאמין יותר לאף כותב שמבטיח שלכל השאלות יש פיתרון. כולם מאלתרים, ולאף אחד אין מושג. הבעיה היא שאין חווית צפייה ממכרת יותר מהסדרות האלה שדואגות כל הזמן שתדע כמה אתה עוד לא יודע כלום. אז הנה זה קרה לי שוב - אני מכור ל-Misfits.

די תמשיך

רושם ראשוני : Radiohead - The King Of Limbs

רושם ראשוני הוא בדיוק זה. אלבום חדש מתנגן לראשונה באוזניות, אצבעות על המקלדת. זאת לא ביקורת אלבום.
לא יודע אם התוצאה קריאה, אבל די מעניין אותי לראות אם הצורה בה אני תופס את השירים האלה תשתנה (או לא) לאורך זמן.
טוב, אז רדיוהד חדש, אני מתרגש. בואו נתחיל.

די תמשיך

This Is The Remix / זהו השירבול

לא תמיד יש לי סבלנות לרמיקסים, בעיקר לגישת ה"בואו נמתח את השיר הזה ללופ של 17 דקות ונזרוק לפעמים איזה חצי הברה שחתכנו מהשיר המקורי". אבל כשאני נתקל ברמיקס ממש טוב, כזה שממסגר את השיר מחדש ומאיר אותו באור אחר לגמרי אבל עדיין מתפקד בתור קטע שאפשר ליהנות ממנו גם בלי להכיר את השיר המקורי, זה שווה את תהליך הסינון של כל המשמימים.

בכל אופן, נתקלתי השבוע בכמה רמיקסים מהסוג השווה, והנה כולם בפוסט אחד מקפיץ במיוחד.

די תמשיך

אלבום להורדה : Conrad Plymouth

Conrad Plymouth הם הרכב אמריקאי די טרי שהוציא עד היום רק EP יחיד לפני כמה חודשים. זה הכל בינתיים - EP יחיד, ארבעה שירים. אבל הם ארבעה שירים טובים מספיק בשביל שאיזה בלוגר ישראלי ינסה לשכנע אנשים לשמוע אותם.

אין כאן שום דבר מיוחד על פני השטח - גיטרות אקוסטיות, פסנתר, סולן עם קול מוצלח וצליל מאוד חם ועוטף. סגנון שמזכיר בעיקר את אחד מהגלגולים הקודמים של ווילקו. לא ממש מדובר באיזה הרכב מהפכני, אבל כשכל זה מגבה שירים מוצלחים באמת, לא ממש צריך יותר מזה.

בקיצור אם גם עליכם עובר שבוע קצת מבאס, ה-EP של Conrad Plymouth הוא 18 דקות של נחמה צרופה שאפשר להוריד בחינם בבנדקמפ שלהם, או סתם להקשיב למטה.

די תמשיך

סינגל : נעם נבו - אל תחפש

אני אודה שלא ממש שמתי לב לנעם נבו עד עכשיו. ידעתי שיש עוד זמרת/יוצרת שמארחת ומתארחת בהופעות של אמנים שאני אוהב (עינב ג'קסון כהן, דפנה והעוגיות, יעל קראוס ועוד) אבל לא ממש הקשבתי למה שיש לה להגיד כי זאת מין תקופה כזאת של המון יוצרות מוכשרות ולמי יש כוח עכשיו לעוד אחת (מרוב "עץ נופל ב" לא רואים את ה"יער". או משהו).
פספוס שלי.

אל תחפש, הסינגל השני מאלבום הבכורה המתקרב שלה, הוא יופי של שיר. הוא מרפרר די חזק לאיזור של האלבום הראשון של Air, ואם להיות יותר מדויק ל- Zero 7, ואם להיות עוד יותר מדויק, לזה.
לי לפחות הוא הפך את הבוקר הזה להרבה יותר נעים, תקשיבו ואולי הוא ינעים גם את שלכם.

אל תחפש אמת בשקר 

אהבה שלי, 

אל תחטט אצלי בבטן 

זה עושה גלים 

כמו שמתרחקים באור 

כמו שמתרגלים לחושך 

אם אני דווקא מחפשת 

את הטעויות, 

אל תבהל, זה רק החשק 

להמשיך לחיות 

ואל תכנס כל כך בשקט 

אני כבר שלך, 

אל תכנס כל כך בשקט 

כמו שנאספים אל חוף 

כמו שנסחפים ביופי

פוסט אורח : חמישיית היפ הופ ישראלי

[אור עמית הוא הכותב של בלוג המוסיקה והכדורסל קולות מהפרקט ומשמש בזמנו הפנוי כאנציקלופדיה מהלכת להיפ הופ בכלל והיפ הופ ישראלי בפרט. קבלו אותו.]

תקציר ההיסטוריה המודרנית של ההיפ-הופ הישראלי: יאיר ניצני, נייג'ל האדמו"ר, שב"ק. סוף שנות ה-90. סאבלימינל והדג נחש מגיעים, מתחילה האינתיפאדה השניה, סאבלימינל הופך להיות הכוכב נומרו אונו של המוזיקה בארץ, הרכבים זוועתיים כמו הישראלים (ביגי ושורטי, זוכרים?) , חיילי הנקמה ואבי מסיקה ממלאים את הרדיו. סאבלימינל מתמסחר, מפרסם שוקו. ההיפ-הופ הישראלי מת, כשרק הדג נחש מבליחים מדי פעם (אבל הם תמיד היו אאוטסיידרים).

ההיפ-הופ -  בדיוק כמו פראיירים, אם כבר הדג נחש - לא מת, הוא רק מתחלף. הדג נחש עושים מוזיקה לא רעה (למרות שעל היכולות על המיקרופון של שאנן סטריט אני לא משתגע), סאבלימינל ממשיך למסחר את עצמו לדעת ולהדביק לעצמו טייטלים שלא-לו ('אנחנו כמו ג'יי זי ומדונה' אמר על הדואט שלו ושל דנה אינטרנשיונל. ג'יי זי בטח היה אומר משהו בתגובה, אבל הוא עסוק מדי בביונסה) ואפילו שב"ק ס' התקמבקו לאיזה אלבום (נוראי). אבל לא עליהם באתי לכתוב, אלא על אלו שלא נמצאים באור הזרקורים או שנושמים אוויר פלייליסט, אלא על אלו שעובדים מאחורי הקלעים, שבאים מלמטה.

די תמשיך

האלבום החדש של Radiohead יוצא בשבת!

הולי שיט, יש ל-Radiohead אלבום חדש.
קוראים לו The King Of Limbs  ואתם מוזמנים להזמין אותו מראש ממש עכשיו. הוא יוצא בגירסה דיגיטלית ובמארז Newspaper (אל תשאלו אותי) שיכלול שני תקליטים, דיסק ושלל אקסטרות. הגירסה הפיזית יוצאת ב-9 למאי, וההורדה הדיגיטלית נפתחת בשבת. את כל הסיפור הזה אפשר להזמין כאן.

כבר אמרתי הולי שיט נכון?

Grammys 2011 - החלקים הטובים

כן, אני יודע, הגראמיז הם טקס מיותר ולא רלוונטי, אבל עדיין אפשר למצוא שם כל שנה כמה רגעים חביבים.
הגדול מכולם השנה הוא כנראה הזכייה של Arcade Fire באלבום השנה על The Suburbs. אני לא בטוח למה אני מרוצה שערימת המאובנים שבוחרת את הזוכים בדבר הזה נותנת לאלבום שאני אוהב פרס, אבל זה המצב. לא אמור להיות שום דבר מפתיע בזכייה של אלבום די קליט עם ביקורות מצוינות שאולי לא מכר כמו קייטי פרי אבל בכל זאת הגיע למקום הראשון בבילבורד, אבל משום מה בכל זאת עולה תחושת "נקמת היורמים" הישנה הזאת שעולה כל פעם שמשהו שאני אוהב זוכה לחיבוק מהמיינסטרים ומתחלפת בבחילה ברגע שהחיבוק הזה ממשיך קצת יותר מדי זמן.

בכל אופן, הנה ההופעות המוצלחות מהטקס אתמול. תוך כמה שעות הן בטח ירדו אז תקליקו מהר אם אתם רוצים לראות את Cee Lo שר עם להקה של חבובות וגווינית' פאלטרו.

די תמשיך

האזנה מלאה : Mogwai - Hardcore Will Never Die, But You Will

כמובן שבאותו היום שבו אני שם פוסט על אורי אבני שמזכיר לי את הרגעים השקטים יותר של Mogwai , האלבום החדש של Mogwai יוצא להאזנה מלאה. את האלבום בעל השם המעולה Hardcore Will Never Die But You Will אפשר לשמוע דרך האתר של הרולינג סטון, שעברו בשנה האחרונה מהפך משריד ארכיאולוגי לאתר מוזיקה לא רע בכלל ועל הדרך התחילו להשיג השמעות בכורה לאלבומים מעניינים.

עוד לא התפניתי להקשיב לו כמו שצריך, אבל הרושם הראשוני מצוין (Death Rays יפה במיוחד). תנו עליו סיבוב וספרו מה דעתכם.
(זה אלבום שמתחיל להתנגן אוטומטית, אז אפשר לשמוע אותו ממש אחרי הקליק הבא)

די תמשיך

תקשיבו לאורי אבני.

אני קצת קצר בזמן היום (עוגות שמרים זה עניין יותר מסובך משחשבתי) אבל לא בא לי לחכות עם זה ליום ראשון, אז תסלחו לי על ענייני איות, תחביר ועילגות כללית - אם עוד לא שמעתם את Near One of the Oceans של אורי אבני, זה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות עכשיו.

אבני הוא גיטריסט שמנגן עם המון אנשים מוכשרים כמו שירלי קונס ודניאלה ספקטור. הוא גם יוצר פוסט רוק אינסטרומנטלי מרגש מאוד שמזכיר קצת את הגלגולים השקטים והאקוסטיים יותר של Mogwai. מעניין איך שאלבום של קטעים אינסטרומנטליים שמאזכר בעיקר מקורות השראה בחו"ל, בכל זאת נשמע כל כך ישראלי. לא בטוח למה, אבל יש בו משהו מאוד מקומי. קצת פחות רחובות ברלין, קצת יותר סמטאות ירושלים.

לא עושים בארץ הרבה מוזיקה בסגנון הזה, ומזמן לא שמעתי אף אחד עושה אותה כל כך טוב, אז אם עוד לא שמעתם את Near One of the Oceans של אורי אבני, זה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות עכשיו.

The Neverending Playlist

בואו ננסה משהו.
מכירים את המשחק הזה שמישהו מתחיל סיפור ואז הבנאדם הבא ממשיך אותו וכן הלאה?
אז חשבתי לנסות לבנות איתכם משהו כזה, רק עם שירים.

הרעיון הוא כזה -
לפלייליסט בתחתית העמוד יתווסף באופן קבוע שיר אחד ביום. אתם מוזמנים להציע את השיר הבא כאן בתגובות או בעמוד הפייסבוק של חסר תרבות וכל יום אני אוסיף אחד מהשירים שהוצעו לפלייליסט (עם קרדיט שיזכה את המציע המאושר בתהילת עולם). אני אוסיף אחד משלי פעם בשבוע או כשאף אחד לא הציע כלום.
יכול להיות שאני אמצא את עצמי מגדל את הפלייליסט הזה לבד, או בפינג פונג עם שניים וחצי אנשים, או שאולי כל הקוראים המרתקים והסקסיים של הבלוג הזה יחלקו קצת מהטעם המשובח שלהם ונרכיב ביחד את המיקסטייפ הטוב בעולם. סומך עליכם.

אז... מה השיר הבא?

10/11/2011 Pop Levi - Never Never Love
כמו ששמתם לב הפלייליסט שלא נגמר נכנס לעוד תרדמת, אבל צריך רק איש אחד עם שיר מעולה תקוע בראש כדי להעיר אותו. אנונימי (אחד מהמגיבים הפעילים ביותר בבלוג) ביקש להוסיף את השיר האקסטרה קריספי הזה וזה בדיוק מה שהוא יקבל.


25/07/2011 Black Sheep - The Choice Is Yours
ביקשתי עוד קצת היפ הופ ורועי סגר לי את הפינה עם פאקינג קלאסיקה.
אלבום הבכורה של בלק שיפ עוד מעט בן עשרים ועדיין לוהט. עכשיו כולם ביחד:
Engine engine number nine...

24/07/2011 Childish Gambino - Girls Look Better
דונלד גלובר מוכשר מדי וזה לא הוגן. גם אורי קלר שם לב לעניין הזה ובוחר שיר בונוס מהמיקסטייפ האחרון שלו. עכשיו תשאלו אותו למה.
"למה? כי זה נכון. וגם כי גמבינו הוא המגניב שבמגניבים."
ואני אוסיף, וכי גם לא היה לנו שיר היפ הופ אחד עד עכשיו וזה די מביש.

20/07/11 The Vaccines - A Lack Of Understanding
תמיד לוקח לי זמן לגלות להקות שעברו תחת מכבש ההייפ הבריטי המוגזם. זה מאוד מסיח את הדעת לנסות להקשיב לשיר בזמן שה-NME חווים אורגזמה קולנית בשולחן לידך. בכל מקרה, אחרי שהעשן התפזר הסתבר שה-Vaccines הם להקה חביבה עם כמה שירים לא רעים ועוד אחד מעולה על מפגש מביך עם אקסית ברחוב. אתם יכולים לסמוך על יעל מאירי שבחרה את השיר הנכון.

19/07/11 Liam Finn - Gather To The Chapel
טל בוחר בשיר המעולה הזה כי "בפילוסופיה הסינית אומרים שהמוזיקה נוצרה כדי לאגד את האנשים יחד - למען תפילה לאל. וואלה, אי אפשר שלא להסכים. אז הנה שיר...שבה לצנן קצת את האוירה הדביקה, (למרות שהוא קצת קצת קיטשי - דביק) כולם אוהבים אותך, (אלוהים, כולם) וכולם מתאספים - בקתדרלה. אהבה לכולם, מהר ובחינם...וכמה ש'תם רוצים!"
מה שתגיד, היפי.

18/07/11 Foals - This Orient
אם מישהו כאן (זה יכול כל אחד, באמת) בוהה במסך בעיניים מזוגגות כבר רבע שעה בפנטזיה עמוקה על המיטה שבבית במקום להחזיר דחוף מייל תשובה לאילן מהסיסטם (סתם, לדוגמה) הנה משהו שיעזור לו להמריץ קצת את מה שנשאר מהיום הזה. בחירה משובחת כרגיל של שמחה.

17/07/11 The Magnetic Fields - The Book Of Love
כל פעם שנדמה שהפלייליסט מת הוא רק חוזר חזק מאי פעם. כמו אילנה אביטל.
אז אתמול רופא השתמש בפלאי הטכנולוגיה כדי להציג לי בתלת מימד את הפנים של הבת שלי וזה כנראה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים. אחר כך הוא גם צייר לה משקפי שמש בשביל הצחוקים אבל אני סוטה מהנושא. בכל מקרה, כל היום הזה השאיר ממני רק שלולית ג'לי דביק של אושר ואהבה, וזה מה שאני שומע כשאני ככה. מחר חוזרים למיזנטרופיה!

1/05/11 The Last Shadow Puppets - The Age Of Understatement
כל מיני בעיות טכניות משונות עם גרובשרק מנעו ממני לעדכן את הפלייליסט בנוחות בזמן האחרון והפכו את הכל לקצת פחות סדיר. עמכם הסליחה וכל זה.
ולענייננו - עוד שיר יפה נכנס לרשימה בזכות שמחה וגם קצת בזכות אלכס טרנר . בוקר טוב.

26/04/11 Passion Pit - Little Secrets

אנונימי : "עכשיו זה הקטע בפלייליסט שאחרי שהשיר השקט הוריד אותנו למטה ופתאום בא שיר מקפיץ ומחייה את כל הסיפור מחדש?"

אני : כן.

24/04/11 Alasdair Roberts - Join Our Lusty Chorus

ועוד קצת פולק מתוק ואביבי באדיבותה של נעמה יוסף. לא הכרתי קודם את הבחור הזה, אבל אני כבר יכול להגיד לכם שהוא סקוטי ושהוא כתב לפחות שיר אחד יפה במיוחד.

21/04/11 Nick Drake - Fly

אנונימי טוב לב נותן לנו בסתר אחד מהשירים הכי יפים של ניק דרייק (ואלוהים יודע שיש לו תחרות). ככה מקבלים את האביב.

17/04/11 Fleet Foxes - Mykonos

האמת היא שעמדתי כבר לשים משהו אחר לגמרי, אבל אני לא יכול לסרב לשיר הזה.

מצאת את נקודת התורפה שלי, רועי, נבל ערמומי שכמוך!

13/04/11 Neil Young - Don't Let It Bring You Down
עדן מרוצה מחזרה לסבנטיז אתמול וממשיכה באותו הכיוון עם השיר הזה של ניל יאנג. לא אמן שאפשר לפספס איתו.
עוד בחדשות - טל הציע כבר מזמן להפוך את הסדר של הרשימה כדי שתפסיקו לחפש שירים בתחתית אבל לקח לי קצת זמן להבין שהוא צודק.

12/04/11 Paul Simon - My Little Town
היום יצא לפול סיימון אלבום חדש וגם בגיל 70 הוא עדיין מוזיקאי מעניין יותר מהרבה אמנים עכשוויים שיכלו להיות הנכדים שלו. בכל מקרה, הזדמנות טובה להכניס שיר שלו כאן.
בכל פעם שאני חוזר לכפר שגדלתי בו My Little Town מתנגן לי בראש עם האמת הכואבת שבמרכזו -
Nothing but the dead and the dying back in my little town.


11/04/11 Egyptian Hip Hop - Moon Crooner
אורי קלר מוסיף לאופטימיות עם הבחירה של היום -
"היה איזה דיבור על שיפור מצב הרוח? הסינט-רוקרים האלה הם מצב רוח טהור דחוס לתוך קפסולה בגודל 3:41."
זה באמת שיר משמח באופן כללי והעובדה שהמלודיה המרכזית שלו מזכירה לי כל כך את No Limit האלמותי של 2Unlimited רק תורמת לשמחה. מסיבת כיתה! חצאי פיתות עם חומוס ומלפפון חמוץ! יאללה בלגן!


05/04/11 Menomena - TAOS
אחרי כמה בחירות אובדניות משהו בימים האחרונים ביקשתי משהו לשיפור מצב הרוח.
שמחה בא לעזרתי עם השיר האדיר הזה של מנומנה וכתב "אותי זה מעודד". גם אותי!


04/04/11 LCD Soundsystem - New York, I Love You But You're Bringing Me Down
עידן ק. מוסיף את השיר הזה ומנמק "נראה לי שצריך לתת היום עוד קצת כבוד לג'יימס מרפי".
אוף כמה שאתה צודק.

03/04/11 Cheyenne Marie Mize - Friend
עידית פארן בוחרת שיר קטן ואפלולי של שיין מארי מייז שלגמרי מנסה לעשות לעולם דווקא עם האיות של השם שלה. יש לה מזל שהיא מוכשרת.

31/03/11 Beach House - Norway
תומריקו בוחר את השיר הזה כי הגיע הזמן ל"להיט".
בכל מקום אחר זה אולי יהיה תואר קצת מוגזם בשביל שיר של ביצ' האוס. איזה כיף לדעת שכאן כולם מבינים בדיוק למה הוא מתכוון.


29/03/11 Cocoon - Hummingbird
טל מרדכי בוחר ומפרט:
"טוב נשמות טובות הגיע הזמן למשהו שפחות יאתגר את המאזינים המתפתים לשמוע את הפלייסליסט הנצחי אך יחד עם זאת, לא מיינסטרימי רגיל, למרות שבהחלט יכול היה להיות.
אז...מישהו מכיר את קוקון?"

28/03/11 Elvis Costello - Tart
ואחרי שיר מתוק במיוחד אני אנצל את הבחירה שלי לשבוע הזה לקצת מרירות, ואף אחד לא יכול לשיר מרירות כמו אלביס קוסטלו.

27/03/11 Craft Spells - After The Moment
קמתי בבוקר עם כאב ראש מרגיז. העובדה שאפילו לא יצאתי אתמול בשביל להצדיק אותו מרגיזה עוד יותר.
טוב ששחר דאגה לי לאחלה תרופה נעימה ומטשטשת (יש אפשרות שגם האדוויל עזר, אבל עדיין) עם הבחירה שלה להיום.


24/03/11 Bat For Lashes - Pearl's Dream
מישהו כאן, לא משנה מי, אנחנו לא מפנים אצבעות בבלוג הזה, שכח לעדכן אתמול את הרשימה. לא נורא, גם ככה השיר הזה יושב יותר טוב על יום חורפי כזה. הכל מתוכנן. תודה לשמחה על עוד הצעה מוצלחת.


22/03/11 Raphael Saadiq - Radio
איזה כיף, לא ידעתי בכלל שרפאל הצדיק מוציא אלבום חדש...
מזל ש- llmll רצה (רצתה?) "עוד קצת מהבלוז הזה". יופי של שיר שממשיך את גישת הווינטג' של האלבום האחרון והאדיר שלו.


21/03/11 The Black Keys - Tighten Up
אורי קלר יודע לבחור שירים שאי אפשר לסרב להם. לא שאני צריך סיבה לשמוע את השיר הזה, אבל אורי כותב "רציתי להציע שיר שיהווה את המינון המושלם בין מגניבות לאזוטריות, אבל אז הבנתי שאזוטוריות היא קשקוש וכתבתי את השם של השיר הכי מגניב שאני מכיר". 


17/03/11 Enon - High Society
הבחירה שלי לשבוע הזה היא שיר הנושא של אלבום שאמור היה להפוך לקלאסיקה. עברו כמעט עשר שנים ועדיין האלבום השני של Enon הוא אחד מאלבומי הרוק הכי טובים שאני מכיר. הוא מקפיץ ורועש ומלא הומור אבל דווקא השיר העצוב והלא לגמרי שייך שסוגר אותו הוא זה שהופך אותו לאלבום גדול באמת.

16/03/11 Ra Ra Riot - Too Too Too Fast
רועי בוחר שיר שאני נורא אוהב כי "זה אחלה שיר וכי אשתי לעתיד מנגנת שם צ'לו". חלומות זה דבר יפה.
בכל אופן, שיר מעולה אז תו-תו-תו-דה. #בדיחותשלדודים #תגיותמחוץלטוויטרזהמוזר


15/03/11 Vampire Weekend - Cape Cod Kwassa Kwassa
טוב זה היה חייב להגיע. אחרי כל כך הרבה פעמים שחשבתי שאיזה שיר של סופ"ש ערפדי יתאים עכשיו בול, דן-יה סוף סוף גואלת אותי מייסורי ומכניסה אותם לפלייליסט. תודה.

14/03/11 Born Ruffians - Sole Brother
קורא מסתורי עם טעם טוב כותב "מבקש להישאר אנונימי, ושהלהקה הבאה תחדל מלהיות כזאת."
כמו שווסלי אומר, As you wish.

13/03/11 Oh Land - Wolf & I
בסוף השבוע אסתי ירושלמי העלתה את התלונה הלגיטימית "טוב, חסר לי כאן קולות נשיים. ולא מנקודת מבט פמיניסטית חלילה, אלא כי פשוט חסר." והציעה (בין השאר) את השיר הזה כדי להתחיל להחזיר את האיזון לפליליסט. אם בא לכם לשמוע עוד מ-Oh Land, האלבום החביב שלה יוצא עוד יומיים ואפשר להקשיב לכולו כאן.

10/03/11 Fiona Apple - Tymps
שירה אומרת ש"די ברור שאחרי ג'ון בריון מגיע תורה של פיונה אפל" ויש בזה משהו. 
חוץ מזה אחד מהחוקים הלא כתובים של הרשימה הזאת הוא שכשמישהו מבקש פיונה, אני שם פיונה.
חוק לא רע גם לחיים בכלל.


08/03/11 Jon Brion - I Believe She's Lying
חוץ מלהיות מפיק על (פיונה אפל, קניה ווסט, איימי מאן), ומלחין פסקולים גאון (מוכה אהבה) ג'ון בריון גם הוציא אלבום אחד מלא בשירי פופ מושלמים. אחד מהשירים האלה מתלבש לי כאן בול.

07/03/11 Guillemots - Made Up Love Song #43
ניר עזריאל מערבב לתוך הפלייליסט שני קילו סוכר עם שיר מתקתק במיוחד של Guillemots. אני אוהב כותבים שיודעים לכתוב קיטש בכנות בלי לנסות למתן אותו עם ציניות וGuillemots הם להקה שמצטיינת בעניין הזה. לא יזיקו לנו עוד כמה כאלה.

06/03/11 MGMT - Weekend Wars
אם אנחנו כבר בעניין של להיטי פופ פסיכדליים, בואו נמשיך עם ההצעה הזאת של טל מרדכי. 
ממליץ לשמור את השיר הזה להפסקה של ארבע ועשרים אם אתם מבינים למה אני מתכוון.


03/03/11 Of Montreal - Gronlandic Edit
זוכרים שאמרתי שהצטברו לא מעט שירים מעולים? אז הנה שיר כזה ממישהו שכבר מזוהה כאן עם בחירות של שירים ממכרים במיוחד - אורי קלר. ככה מקבלים את סוף השבוע.

02/03/11 Surfer Blood - Take It Easy
שמחה מחליט להרים את האווירה ואומר " השירים האחרונים היו יפים אך מעט רציניים וכבדים , אין ברירה , הגיע הזמן לקחת את זה בקלות". למה לא בעצם.


01/03/11 Fredrik - Alina's Place
טוב, היום תורי לבחור והשיר המעולה הזה הוא בדיוק מה שבא לי לשמוע עכשיו. תמיד אפשר לסמוך על השוודים.


28/02/11 Archive - Noise
לפי יקיר-Phydros (אל תשאלו אותי) זה חייב להיות השיר הבא והוא "טוב כמו שהוא ארוך". לא ממש התעמקתי ב-Archive קודם, ואת השיר הזה בטח שלא הכרתי. מסתבר שהוא לא מאוד ארוך והוא ממש ממש טוב.


27/02/11 White Rabbits - Rudie Fails
הצטברו לא מעט שירים מעולים היום ובסופשבוע, בטח נשתמש באחרים בהמשך. 
בכל מקרה את השיר הזה הציע רועי והוא נותן לי תירוץ מצוין להגיד לכם ש White Rabbits אדירים ושאם לא הקשבתם להם עד היום הגיע הזמן להתחיל (בעיקר אם אתם מחובבי Spoon).


24/02/11 Blitzen Trapper - Lover Leave Me Drowning
Destroyer Of The Void הוא מהאלבומים האלה של פעם, אלה שעובדים כיחידה שלמה שגדולה מסך חלקיה (זוכרים?). אבל אם כבר צריך להוציא ממנו שיר בודד, זה השיר הזה. Chimpy Chimp בחר דרך הפייסבוק, ובחר נכון.

23/02/11 Santigold - Shove It
תומריקו מביא אותה באינסטינקטים של די ג'יי עם שיר מעולה של סנטיגולד שממשיך יפה את אווירת הדאב (לייט) שסגרה את השיר הקודם. מה שנקרא מקצוענות ללא פשרות.
דרך אגב, לא הגיע הזמן כבר לאיזה אלבום שני ממנה?

22/02/11 The Cat Empire - How To Explain
גם אני רוצה להשחיל איזו בחירה למסיבה הזאת.
יש יום יפה בחוץ ובא לי עוד שיר משמח. אם עוד לא הזכרתי איזה כיף זה לראות את הרשימה הזאת בצד של הבלוג מתמלאת לאט בשירים שהקוראים של "חסר תרבות" אוהבים במיוחד, אז זה כיף גדול. תודה על שיתוף הפעולה, או כמו שאימפריית חתולי צועקים -
Music is the language of us all

21/02/11 Fool's Gold - Surprise Hotel
האמת שקיוויתי למשהו מהשכונה של Vampire Weekend והנה, קיבלתי.
ארז ס. כותב "נראה לי יהיה נהדר להמשיך עם אחד השירים השמחים והכיפיים יותר שאני מכיר.
כל פעם שאני שומע את השיר אני מופתע שהוא בעברית. הם נהדרים, אבל יש מצב שהם רק וואן היט וונדר."


20/02/11 tUnE-yArDs- Bizness
הגיע הזמן לעבור למשהו קצת יותר עדכני. אורי קלר בוחר באחד מהשירים הממכרים של הרגע, או כמו שהוא מתאר את זה-
"מאז ששמעתי את השיר הזה אני לא מצליח להפסיק לשמוע את השיר הזה ובאופן כללי מתמלא בתחושה שכל אדם בעולם צריך לשמוע את השיר הזה. היתכן שהושתלו בשיר הזה מסרים תת הכרתיים?"

18/02/11 Thom Yorke - Harrowdown Hill
בזמן שהאלבום החדש של Radiohead עושה את דרכו אל האוזניים שלי, ואחרי כמה צפיות בקליפ החדש שלהם עם הקונספט "תום יורק רוקד מוזר", רק מתבקש שנקבל את השבת עם השיר הזה מאלבום הסולו של יורק, ותודה לשמחה על הצעה מצוינת.

17/02/11 The National - Guest Room
רועי - "אחרי ה Walkmen מתלבשים לי ממש טוב ה National - אז בוא נשים את Guest Room מהאלבום הענק The Boxer."

אני - בוא נשים באמת!


16/02/11 The Walkmen - The Rat
כבר מותר לקרוא לשיר הזה קלאסיקה? חן שיחק/ה אותה עם בחירה בטוחה אך משובחת.


15/02/11 Tegan and Sara - Nineteen
אחרי שהבטחנו פעמיים להכניס בחורה לפלייליסט הזה בלי לקיים, הנה הזדמנות טובה לפצות על זה עם שיר של תאומות.
שכחתי לגמרי מקיומו של השיר היפה הזה, ככה שאני חייב לשירה תודה - עשית לי את היום.


14/02/11 Clem Snide - I'll Be Your Mirror
אני יודע אני יודע, אמרתי שנבחר היום בחורה אבל אני רוצה לשים את השיר הזה ואתם לא יכולים לפטר אותי. כל ההצעות המצוינות שנתתם עוברות למחר.
בכל אופן יש היום איזה חג של גויים, אז אני תופס את התור של היום כדי להגיד לאישה שסובלת את השטויות שלי (תנסו אתם לחיות עם הברברת הזאת 24 שעות ביממה) תודה על מי שהיא ולהקדיש לה שיר - גם היום אני אוהב אותך יותר מאתמול, אבל מה עוד חדש.
(קהל באולפן : "אוווווווווו......")


13/02/11 Avi Buffalo - Where's Your Dirty Mind
כשאתמול הצעתי שנעבור לאיזה קול נשי חשבתי שהוא יצא מגרון של בחורה אבל כמו שטל מרדכי מסביר "שלפני שעוברים לקול נשי צריך לעשות מעבר חלק עם קול של אישה יחד עם גבר (בקול נשי). זה הכרחי :)
אז...זה השיר, שנראה לי גם עונתית, עם שיא החורף (גם כן חורף) מתאים..."לא יכול להתווכח הטיעונים האלה. אה והעובדה שזה שיר מעולה גם עוזרת.


12/02/11 אורן ברזילי - Dark Blue
ניר עזריאל אמר בפייסבוק שהשיר הזה נראה לו מתאים להמשך, וניר עזריאל צודק.
אני עדיין מופתע כל פעם מחדש שהאלבום הזה הגיע מהמשוגע עם הצמות מדוקטור קספר. איזה יופי.


11/02/11 Alexander -Truth
איזה כיף! רק יום אחד עבר, וכבר גיליתם לי כמה שירים נפלאים שלא הכרתי קודם (וכמה שהכרתי ואוהב מאוד). בכל מקרה, השיר השני הגיע מאורי קלר שאומר "אכן כמה מצלילי הפתיחה הטובים שנכתבו, אך עם זאת שיר שעלול לקחת את הפלייליסט לכיוון קודר משהו. למזלנו יש לי בדיוק את השיר הבא!
Truth של Alexander. לא קופצני מדי ולא קודר מדי. לפחות בפלייליסט שבראש שלי הוא מתנגן ללא הפסקה."
בחירה מעולה.

10/02/11 Radiohead - Everything in its Right Place 
פלייליסט טוב צריך שיר פתיחה טוב, והשיר הזה הוא שיר הפתיחה הכי טוב שאני מכיר. וחוץ מזה, זה גם שיר שאפשר להמשיך ממנו באלף כיוונים שונים. אז עכשיו תורכם - מה השיר שחייב לבוא אחריו?

סינגל : The Strokes - Under Cover of Darkness

אז הנה הסינגל הראשון מ- Angles, האלבום הרביעי של הסטרוקס -

האזנה ראשונה: 

היי הם סוף סוף הפסיקו לנסות להתקדם או להרחיב את הצליל שלהם והבינו שהם מהלהקות האלה שיודעות לעשות דבר אחד (אפילו שזה דבר ממש מוצלח). השיר הזה היה יכול להשתלב בקלות ב Is This It ואף אחד לא היה שם לב שהוא נוצר עשר שנים מאוחר יותר. אז... טוב!

האזנה שנייה:

הם נשמעים קצת כמו להקת קאברים של הסטרוקס. הניסיון הזה לכתוב מין Someday 2 הוא קצת מדכא. כאילו הם אומרים לנו "רציתם עוד כזה, לא? אז הנה קחו". אולי נסיונות החיפוש היחסית זהירים של האלבומים הקודמים לא הביאו תוצאות מוצלחות במיוחד, אבל אם למדנו משהו מאלבום הסולו של ג'וליאן קזבלנקס זה שיש לסטרוקס לאן להתפתח. בכל מקרה נראה לי שאני מעדיף להקה בחיפוש מלהקה שמנסה לכתוב מחדש את אותו אלבום. אז... לא משהו.

כל ההאזנות שאחריהן:

שום דבר מרעיש, אבל לא נראה לי שיש סיבה לצפות מהסטרוקס למשהו מרעיש בשלב הזה. השיר חמוד לאללה, ואין לי שום דבר נגד שירים חמודים לאללה. אז... מעניין אם ה-Hives עוד קיימים.

בא לי מיקסטייפ.

אין, הנגן השלי היה ON FIRE הבוקר. כל שיר שהוא בחר היה בדיוק השיר הנכון.
אם הייתה לי את הטכנולוגיה לחלוק את העונג הזה איתכם, זה בטח היה נראה ככה -

טוב נו, לא נורא. שיהיה לנו בוקר טוב.

ביקורת אלבום : דודו טסה והכוויתים

אחד מהאלבומים שהכי ציפיתי להם השנה הוא אלבום שכולו שירים עיראקיים משנות ה-30. החיים מצחיקים לפעמים.

כשיצא הסינגל הראשון מהאלבום החדש של דודו טסה כתבתי כאן על המופע הנפלא "עיראק'נ'רול" שקדם לאלבום הזה בו ביצע טסה יחד עם יאיר דלאל שירים של דאוד (סבו של טסה) וצאלח אל כוויתי, וכמה שרק קיוויתי שהדבר הזה יוקלט. עכשיו שהאלבום הזה בידיים שלי השאלה שנשארת היא האם טסה הצליח לתרגם את הקסם הזה לגרסאות אולפן. מסתבר שהוא עשה הרבה יותר מזה.

די תמשיך

האזנה מלאה : James Blake

רוצים להתאים ליום הגשום הזה קצת אלקטרוניקה חורפית וגם לבדוק מה הקטע של מפלצת ההייפ הזאת שקוראים לה ג'יימס בלייק? הנה ההזדמנות שלכם.
אלבום הבכורה של בלייק (שיצא היום) הוא לגמרי מרתק, ושילוב הקול הגבוה ומלא הנשמה שלו כעוד כלי ביצירות שלו מזכיר לי נורא את Bon Iver. כשמשהו מזכיר לי את בון איבר זה בדרך כלל סימן טוב.
האלבום מתחיל להתנגן אוטומטית כשהוא נטען, אז כדי לא לשגע את כל מי שמגיע לעמוד הראשי תיאלצו לתת עוד הקלקה אחת כדי לשמוע אותו.

די תמשיך

מיליון דולר

אבל אני בן אדם אחר אני,

אני לא טיפוס חומרני אני,

אני אוהב לשמח לבבות

של אנשים של הבריות

הא הא

וגבירותי ורבותי

קבלו את החתן והכלה

במחיאות כפיים סוערות.

מישהו בביטוח ישיר שונא אותי. אין לי כבר הסבר אחר, בחיי.
כשמתי כספי שם את הפאה הדבילית הזאת והקליט מין גרסה מקוצרת ומעוותת ל"לא ידעתי שתלכי ממני" רק כדי שהוא יוכל להקדיש את השיר הזה לאוטו עוד איכשהו הבנתי. כולנו אנשים בוגרים, מתי כספי יכול לעשות מה שהוא רוצה והוא דמות מוכרת מספיק כדי שאני אוכל להבין איך חשבו שאפשר לנצל את הזיכרון הקולקטיבי שלנו כדי למכור ביטוח. אני לא מסוגל לראות את זה, אבל אני יכול להבין איך זה קרה. כשבועז שרעבי שר "לתת" בתחתונים כבר היה בא לי לבכות כי הבנתי שמדובר ברוצח סדרתי. אני יודע שאף אחד לא אשם - ביטוח ישיר הציעו, שרעבי הסכים, הכל בסדר, אבל בשורה התחתונה מישהו החליט לשחוט כמה מהשירים הכי יפים שאני מכיר בזה אחר זה בשיתוף פעולה מכאיב עם היוצרים שלהם, ועוד הכריח אותי לצפות שידר את זה בטלוויזיה.

עם הזמן התחלתי להאמין שהם כבר לא יכולים להגיע אלי. רוצים את יוני בלוך? קחו. אבנר גדסי שר "נפרדנו כך" למיצובישי? איך לא. הקמפיין הזה חייב להיגמר מתישהו, בואו רק נגמור עם זה כי באמת שכבר לא אכפת לי מכלום.
אבל אז הם לקחו את רפי פרסקי.

למה דה פאק הייתם צריכים את פרסקי? לא נהניתי לראות את הפרסומות של מתי כספי אבל לפחות ידעתי שיש מספיק אנשים שיודעים על מי מדובר (זה ההוא מ"ברית עולם" ששונא מוזיקה מזרחית לא?) ואולי יקנו את מה שאתם מוכרים. כלומר, הפרסומת עושה עוד משהו חוץ מלהיות מבחילה. אבל פרסקי? אין לרפי פרסקי מאזינים אקראיים - או שמכירים ומחוברים ליצירה שלו ברמה העמוקה ביותר או שלא. מי שמכיר אותו ורואה מה קרה לשיר הזה רק רוצה לראות את המשרדים שלכם הולכים בדרכה של איקאה, ולכל השאר אין מושג מי זה הפרסקי הזה בכל מקרה ולמה הוא סופר עד עשר ככה שאתם סתם מחרפנים אותי בלי שום סיבה טובה.

אז כמו שאמרתי, כנראה שמישהו בביטוח ישיר שונא אותי.
אני לא יודע מה עשיתי לכם "ביטוח ישיר" אבל אני מתנצל, באמת, מכל הלב.
רק בבקשה - די.

Danger Mouse and Jack White - Two Against One

כבר שנים שאני שומע על הפרויקט Rome של דיינג'ר מאוס עם המלחין דניאל לופי. מדובר באלבום שמושפע מהפסקולים של מערבוני הספגטי הקלאסיים. אניו מוריקונה הוא השראה עיקרית ורוב הנגנים באלבום ניגנו גם בהקלטות המקוריות של הפסקולים שלו.

ג'ק וייט אמור להתארח בחלק מהשירים באלבום (וגם נורה ג'ונס אבל לא ממש איכפת לי מנורה ג'ונס) והנה אחד מהשירים האלה. אם מישהו היה צריך תזכורת שגם אם נפרדנו מהוייט סטרייפס ג'ק וייט לא הולך לשום מקום, הנה היא לפניכם -

ביקורת אלבום : מוניקה סקס - מנגינה

כששמעתי את הסינגל הראשון מהאלבום החדש של מוניקה סקס, השמלה ממדריד, אני זוכר שכתבתי שהדאגה העיקרית שלי היא שסגנון ההפקה של עופר מאירי עלול לרסן את האנרגיה החיה שלהם שכל כך אהבתי באלבום הקודם. מעניין איך דברים משתנים.

די תמשיך

חמישייה : להתראות White Stripes

אז אם עוד לא שמעתם, ה White Stripes התפרקו אתמול.
באתר הלהקה הם כותבים שהסיבות אינן חילוקי דעות אמנותיים (הגרסה המכובסת ל"אם אני נשאר עוד שנייה אחת עם האנשים האלה מישהו יצטרך למות") אלא רצון "לשמר את מה שייחודי ויפה בלהקה". במילים אחרות הם החליטו לפרוש בשיא וטוב שכך. ג'ק ומג הבינו שיצירתיות אמיתית מגיעה כשעומדים לרשותך אמצעים מוגבלים, ולכן הם הגדירו לעצמם פורמט מוגבל - שני אנשים, גיטרה, תופים, הקלטה אנלוגית, אדום, לבן, שחור. לאורך שישה אלבומים ג'ק ומג עשו את כל מה שניתן לעשות עם הפורמט הזה ויצרו מוזיקה שתישאר הרבה אחריהם.
בהרבה מובנים הוייט סטרייפס היו אחת מלהקות הרוק הגדולות האחרונות. הם הצליחו לא להיחשף עד הסוף, לשמור על איזה ריחוק שאפשר למעריצים שלהם לאהוב אותם כמו שאפשר היה לאהוב מוזיקה רק בשנות ה-70. להפוך אותם ליותר ממה שהם, לבנות סביבם אגדות. לכן רק הגיוני שבהצהרה האחרונה שלהם למעריצים הם כתבו "הוייט סטרייפס לא שייכים למג וג'ק יותר. הוייט סטרייפס שייכים לכם עכשיו ואתם יכולים לעשות איתם מה שתרצו", הרי באיזה מקום תמיד עשינו מהם מה שרצינו.

בכל מקרה, האינטרנט מוצף כרגע בלינקים ל Seven Nation Army ו Fell In Love With a Girl, אז במקום זה הנה חמישה שירים נפלאים ושחוקים פחות מהקטלוג שלהם.

די תמשיך

סינגל : The Dodos - Black Night

וואו המון דברים טובים יצאו/יוצאים השנה.
No Color האלבום הרביעי של The Dodos יוצא ב-15 למרץ והנה השיר שפותח את האלבום :

מה שיפה בדודוז הוא הדרך בה הצליחו לשמור על הסגנון הייחודי שלהם בעיבודים ובכתיבה (התופים שמתחרים תמידית בשירה) גם אחרי שההפקה סביבם עלתה מדרגה באלבומים שהגיעו אחרי ההכרה לה זכו עם Visiter (האלבום השני והמעולה). הצליל שלהם לא התמסמס וזה לא מובן מאליו.
אז אולי השיר הזה הוא לא Fools, אבל הוא גם לא רע בכלל וחוץ מזה Neko Case אמורה להתארח בכמה שירים באלבום הזה אז כבר יש לכם יופי של סיבה להזמין את ההורדה הדיגיטלית מראש.

Rastamouse הרגע הפכה לסדרה האהובה עלי

אני יודע שאני מכתיר כאן לעתים די קרובות כל מיני סדרות אמריקאיות כחובת צפייה, אבל הפעם באמת נראה לי שמצאתי את הסדרה הכי טובה בטלוויזיה, וכמובן שהיא בריטית. גבירותי ורבותי, Rastamouse  :

תרשו לי לציין כבר עכשיו שבכל פוסט עתידי שבו אדביק למשהו את הכינוי "הדבר הכי טוב על המסך" הכוונה היא ל"הדבר הכי טוב על המסך אחרי Rastamouse". תודה על ההבנה.