ביקורת: נינט טייב – קומוניקטיבי (או: Objection!)

טוב, נינה תני לי מבט מיוסר אל האופק. מספיק קרוב.

הבעיה שלפנינו היא כזאת - אני אוהב את האלבום האחרון של נינט.

גם אני לא חשבתי שההנאה שלי מאיזה אלבום היא בעיה, אלא שמאז כבר הובהר לי שכשפוץ מוסיקלי כמוני אוהב (לא סתם מחבב או מסמפט פלוס - אוהב) אלבום של נינט, עליו לנסח כתב הגנה מסודר על מנת שיוכל לייצג את עצמו בבית משפט האינדי הקרוב לביתו (מתכנס באוזן בר, מתחיל שעתיים אחרי השעה שפורסמה).
יכולתי לצפות את ויכוחי הסרק עם כל אלה שהתאכזבו מכך שהיא הפסיקה לשיר מה"נשמה" (כי יש נשמות ואפשר לשיר מהן ואנחנו חיים בעולם רציונאלי ושפוי), אבל כשגם אחיך למחתרת מתחילים לשפוט אותך אתה מבין מהי בדידות. הוא מבין אותי.

להלן תמליל השימוע (הקורא הישר שמעוניין לתקן את הטעויות שלי במונחים משפטיים מוזמן לחפש חיים) :

בית המשפט!

אנחנו איזכור יותר מגניב מפרקליטי אל איי!

האם אתה נשבע להשתמש אך ורק ברפרנסים אזוטריים רק כדי להראות שאתה מכיר אותם?


[יד על ערימת עותקים של "חנטריש שלוש ורבע"] נשבע.


לטענתך אתה מפיק איזו הנאה מהאזנה לאלבומה האחרון של ה"זמרת" נינט טייב?


אכן.


סוג של גילטי פלז'ר?


בכלל לא.


הנאה אירונית אולי?


אפילו לא קצת.


אז אולי הנ-


תן לי לחסוך לך זמן - סתם הנאה כנה מהמוסיקה המצוינת באלבום המצוין הזה.


אני מבין. האם אתה מודע לכך שמדובר בזמרת שאינה יותר מתוצר חלול של תכנית הריאליטי משחיתת התרבות "כוכב נולד"?


מודע בהחלט. ואתה דמות מוגזמת.


והנך מבין שמדובר באותה תוכנית בה תוכל לצפות אך ורק אם הינך מתחייב לפלוט הערה מלגלגת אחת לפחות עבור כל ביצוע?


לצערי.


אז כיצד אתה מסביר את הסתירה הזאת?


הסבר פשוט - לא אכפת לי. לא מעניין אותי מה היא עשתה בכוכב נולד, בפסטיגל או בשיר שלנו.

חוץ מבעונה הרביעית שעליה אני עדיין מחכה להתנצלות פומבית. נינט ברומן עם הרמטכ"ל? באמת אורי גרוס?

באמת?


אבל הרי מדובר בסמל של כל מה שמשחית את המוסיקה הישראלית! הבחורה שגילחה את השיער בשביל פרסומת לפלאפון!


ואתה לא היית ?


לא הייתי מה?


מגלח את השיער.


לעולם לא!


אם הייתי מציע לך מיליון שקל בשביל לגלח את הראש, לא היית לוקח?


בשום פנים!
אז אתה שקרן. או אידיוט. אתה יכול לבחור אחר כך.


בוא נעבור הלאה-


לא, בוא לא נעבור הלאה. איזה כיף לנינט שזכתה לאפשרות לעשות כל כך הרבה כסף בכזאת קלות - עם כסף כזה אפשר לקנות חופש. אם כסף כזה הרבה יותר קל ליצור אלבום שלא יהפוך ללהיט אפילו כשאת באמצע של האמצע של המיינסטרים התקשורתי וזה בדיוק מה שהיא עשתה . עבדה בקצת פרסומות וחלטורות, דפקה קופה ואז הקליטה איזה מוסיקה שבא לה. כמו כולם - הולכים לעבודה, סובלים, מקבלים כסף ומשתמשים בו לעשות מה שבא לנו. איזה כיף.


עכשיו מי השקרן? אתה באמת מצפה ממני להאמין שכשאתה שומע שיר של נינט אתה יכול להתעלם מהעבר התקשורתי שלה? הרכילויות? המשחק בטלנובלות? החולצה המוזרה ההיא עם הניטים?
צודק. קשה. קשה לשמוע אותה נקי, בלי לחשוב שזאת נינט. 
נראה לי שהניתוק הזה אפשרי, אבל האמת שזה כיף גם ככה. כיף לשמוע את אותה הבחורה בשירים כאלה. יש בזה מין תענוג חתרני.


אז אם הינך מודע לעבר שלה, פירושו שאתה באמת מאמין לה כשפתאום ביום בהיר אחד היא מחליטה שהיא נערת רוק. הרי ברור שהיא מנסה להתחפש למישהי שהיא לא.


לא אני ולא אתה (ואולי גם לא נינט) יודעים "מי היא". אני אפילו לא יודע מה זה אומר. אם אתה מתכוון לשאול אם אני חושב שהיא כנה במוסיקה שלה, אז התשובה היא כן.

בוא נניח שמדובר, כמו שאתה רומז, באיזה תרגיל יחצ"ני. מה אתה חושב שהיא מנסה להשיג? 

זה לא צעד מסחרי משום בחינה. הוא אפילו לא ישיג לה אהדה אצל רוב המבקרים (שאוהבים את הרוק שלהם מיושן לפחות בעשור אחרי שאר העולם).

ודרך אגב למי בדיוק היא מתחפשת? את מי היא מחקה? תראה לי זמרת בולטת אחת בארץ שעושה משהו שמזכיר את מה שהיא עושה כרגע. רונה קינן יוצרת שירים בניחוח פלמ"ח (ראה שירים ליואל), קרולינה בסבנטיז עם רותי נבון, אפרת גוש נותנת בויינהאוס, דנה ברגר עושה ילדים ושאר היוצרות הולכות על אינטימיות אקוסטית זעירה (ראה הגברות ספקטור/ג'קסון כהן/אלטר/שביט).

כולן עושות מוסיקה מדהימה אגב – אבל הנה באה נינט ופותחת מבערים ודיסטורשן , בעברית , מחוברת למה שהיא עושה ועושה את זה טוב - לא נראה לי שאפשר לטעון שהיא התחפשה למישהי אם אין למי להתחפש.


אולי, אבל על הסאונד הייחודי הזה אחראים רוקפור, שעל גבם היצירתי היא רוכבת.


אם רוקפור הם המפעילים ונינט היא המריונטה אז אפשר היה להחליף אותה בכל זמרת אחרת ועדיין היה מתקבל בערך אותו אלבום. אני לא רואה איך אפשר לשמוע את השירים האלה ולחשוב שזה אפשרי.

נינט היא מרכז האלבום גם בכתיבה (לטוב ולרע) וגם בביצוע. לטעון שהיא לא האמן שעומד מאחורי האלבום הזה יהיה כמו לטעון שב 40:06 גידי גוב "רוכב" על יוני רכטר (איכס) או אולי "בדשא אצל אביגדור" הוא אלבום של "הפרוייקט של מיקי גבריאלוב". לא נראה לי. לטוב ולרע "קומוניקטיבי" הוא כולו של נינט.


בעיקר לרע, השירים לא מספיק טובים.


או! סוף סוף התחלנו לדבר על מוסיקה. זה כבר טעמי מול טעמך. לטעמי אפשר היה להרכיב מהשירים האלה EP מעולה (אם אני אלך, מדברים, הכלה, אולי בחגים, כלב, בשקט הזה, יקינטון), וגם השירים הפחות מוצלחים מרשימים בחיפוש שלהם, בניסיון, בתעוזה. אין כאן שיר אחד פרווה. אם לטעמך אין באלבום הזה שירים מוצלחים, לא נורא. אבל גם לי לא צריכה להיות סיבה להתגונן.



[התייעצות בלחש]


לאחר ששקלנו בכובד ראש את טיעוניך, בית המשפט לאינדי מוצא אותך אשם בבגידה מדרגה ראשונה ודן אותך לכיתת היפסטרים.

יהיו להם רובים?


לא אתה פשוט תהיה נעול בכיתה מלאה היפסטרים.

[תופס את הראש ופונה לשמיים]  
לאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!
נינט טייב - הכלה