bedroom-pop הוא פרצה שקוראת לחובבן. תקשיבו מספיק זמן לסגנון שאנרגיות נמוכות והפקה רזה הם חלק מהאתוס שלו ותתחילו לאבד את היכולת להבחין בין יהלומים לא מלוטשים לחצץ. ככה זה עם רוב הסגנונות הדמוקרטיים האלה שבהם "כל אחד יכול" (לכולם יש חדר שינה, כולם מכירים שלושה אקורדים) - הזבל מצטבר.
אפילו ניק דיימונדס (שם הבמה של ניק ת'ורבורן - סולן Islands, לשעבר ב- Unicorns, קצת Mr. Heavenly מהצד, איש מוכשר באופן כללי) בעצמו לא היה ממש בטוח עד כמה מוצלח האלבום הזה וביקש מראש מהמעריצים להנמיך ציפיות.
יש בזה משהו במקרה שמישהו ציפה לIslands חדש, אבל אם נפטרים מהציפיות (שזה הרבה יותר מוצלח מלהנמיך אותן) נשארים עם אלבום פופ קטן, עצוב ויפה שנוגע במדויק ברגע המפכח הזה שבו אתה מבין שמתישהו הפסקת להיות צעיר ומגניב.
האלבום ניתן להורדה חופשית לזמן מוגבל, קחו את הגלולה המרה הזאת מהר, לפני שייגמר.
אה, ואיפה הייתי?
מה זאת אומרת איפה הייתי? איפה אתם הייתם? הי תראו! ציפור!
רשומות
1 תגובות:
סוף סוף את חוזר. אלבום מעולה. גם.
הוסף רשומת תגובה