Pages

יום שישי, 31 בדצמבר 2010

הפסקת פרסומות - Passion Pit, Antlers ו Andrew Bird


אני די אוהב כשמפרסמים ועורכי פרומואים משתמשים במיטב האינדי כדי למכור מה שהם לא רוצים למכור.
אם כבר פרסומות, לפחות שהן יעשו נעים באוזן שלי ונעים בקריירה של Feist או Elephat Parade. מה רע.
ובכל זאת, לא בא לי להפוך את הפוסט הזה לפרסומת. אז אני  רק אגיד ש Andrew Bird, Passion Pit ו Antlers יצרו קטעים חדשים בשביל קמפיין של איזה חברה ואפשר לשמוע אותם כאן בלי שינסו למכור לכם שום דבר.
אם בא לכם גם להוריד אותם, אפשר בעמוד הפייסבוק של הקמפיין.


יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

תקציר: הבורר 3 פרק 10


והשבוע לא ראיתם הבורר כי... האוגר שלכם כירסם את הכבל של הטלוויזיה או משהו. מספיק טוב? יופי.
הנה מה שהיה -

אבי מכניס את קוקי לסלון בעיניים מכוסות - יש לו הפתעה.


וההפתעה היא... איש אחד שהיא לא מזהה! למה היא הייתה צריכה לעצום עיניים?
לא משנה, מי כבודו?


זה באמת ד"ר קליין. גיגלתי והכל. כבוד למקצוע הרפואה.

אבי - "קניתי לך ניתוח הגדלת חזה! ברוכה הבאה לחיים שלמים של כאבי גב!"
קוקי - "החזה שלי מושלם! מה דוקטור, החזה שלי לא יפה?"
דוקטור קליין - "בתור דוקטור יכול להגיד לך שהוא יפה מאוד. בתור זונת פרסום אני יכול להגיד אמא אני בטלוויזיה!"
אבי מתעצבן פתאום וזורק את הדוקטור מהבית. תודה אבי.


יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

המון דברים יפים בחינם


לכבוד הכריסמס (או שסתם ככה) המון מוזיקאים מצוינים החליטו לשחרר דברים חדשים בחינם, רוצו לקחת אותם!
או שרק תקליקו! כי זה באינטרנט! למה אני צועק?!


יום שני, 27 בדצמבר 2010

אמנדה פאלמר וניל גיימן משחזרים את לבירינת'

1) אמנדה פאלמר = הבחורה הכי מגניבה בעולם.
2) ניל גיימן = הגאון שכתב את סדרת סנדמן, Neverwhere, אלים אמריקאים, פרק לעונה הבאה של דוקטור הו(!) ועוד.
3) לבירינת' = קלאסיקה קולנועית עם ג'ניפר קונלי בת 16, דיוויד בואי והמון בובות משונות.

1,2,3 >> 4) אמנדה פאלמר + ניל גיימן + לבירינת' = חנונגזמה.
מ.ש.ל.


הנה הסצינה המקורית -

Class dismissed.

סינגל: דודו טסה - ו'ן יא גלב / דלינה


אחת מההופעות המאכזבות שראיתי השנה הייתה הופעה של דודו טסה בתיאטרון תמונע. זאת הייתה אחת מההופעות האלה שבהן הכל פשוט לא ממש עובד למרות כל הכוונות הטובות. דודו טסה הוא אחד מהאמנים האהובים עלי ("בדיוק בזמן" הוא אחד מהאלבומים הישראלים הגדולים של שנות האלפיים ואני יכול להוכיח את זה לכל אחד תוך שלושה שירים) ואני והאישה שלי חיכינו כבר המון זמן להזדמנות לראות אותו בהופעה. אבל בין הסאונד הנורא, העיבודים הצמודים ברובם הרמטית לביצועים באלבום וחוסר הכימיה הלא מוסבר עם הקהל באותו ערב, פשוט לא הצלחתי להרגיש רגע אחד של חיבור עם האמן שבשבילי תמיד היה כליא ברק לרגש.

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

תקציר: הבורר 3 פרק 9


אני יודע, אף אחד לא ראה הבורר כי רצינו לראות איך אור מהיפה והחנון נראה בלי זקן (תשובה: קצת משונה כי גם אין לו גבות), אז בואו פשוט נתחיל.

דפיקות בדלת בדירה של נדב ואורנה.
היי זאת אלונה הבלונדינית מהפרק הראשון של העונה!
מה זאת אומרת מי? הערסית מקדומים שרוצה להיות עורכת דין ועוזרת לנדב מאיזו סיבה לא ברורה. הבטחתי שהוא יעשה אותה תוך חמישה פרקים. פספסתי בארבע.
אלונה - "הארנק שלך היה אצלי באוטו אז באתי להחזיר אותו ולעשות לך עיניים."
נדב - "אה תודה. אני לא מזמין אותך פנימה כי אשתי אורנה לא תשמח שבחורה יפה כמוך באה אלי."
אלונה - "אני אשתדל להתאפק. לא כל ערסית מקדומים שבאה להחזיר לך ארנק רוצה לשכב איתך אתה יודע,"
            [ העיניים של אלונה - "אני רוצה לשכב איתך, אתה יודע." ]
אלונה - "אז או שאתה חי בסרט שכל העולם רוצה אותך או שאשתך כלבה מהגיהנום." אין לך מושג, ואין לך מושג.
נדב - "טוב את לא מכירה אותנו אז תרגיעי."
אלונה מודה על חסדים קטנים והולכת.


יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

פוסט מורטם - וידאו קליפים בטלוויזיה


מתי בפעם האחרונה ראיתם בטלוויזיה קליפ? אני מנסה לחשוב ולא מצליח.
זה משונה קצת. אני זוכר כל פריים בקליפ של Tonight Tonight של ה Smashing Pumpkins, וכל סיוט שהיה לי מ- Window Licker של Aphex Twin, שלא לדבר על מספר הפעמים שראיתי את ריצ'ארד אשקרופט מתנגש באנשים ברחוב או את הפופיק של בריטני במדי בית ספר, ועכשיו? כלום. אני אפילו לא ממש זוכר כבר מה המספר של MTV בממיר (שמונים ומשהו?), וגם אם הייתי זוכר ומעביר לשם, הסיכוי למצוא שם קליפ בימינו לא רחוק מהסיכוי למצוא שם שידור חוזר של קרובים קרובים.
וזה לא שהקליפים עברו מהעולם, או שהטלוויזיה חדלה להיות מדיום רלוונטי - שניהם במצב מצוין, הם פשוט נפרדו כידידים.
עוד אפשר למצוא קליפים בטלוויזיה פה ושם (אני מניח, אפילו שלא ממש ראיתי אחד כזה לאחרונה) אבל זה כבר לא הבית שלהם. הקליפים עברו לאינטרנט וכשחושבים על זה יש כאן משהו מגוחך.
אם אני רוצה לראות קליפ - יצירת אמנות ויזואלית - אני פותח חלון קטן ומפוקסל, מחכה קצת שייטען, מרכיב אוזניות קטנות ורוכן אל צג המחשב בזמן שמסך הטלוויזיה הגדול שמחובר למערכת הרמקולים האיכותית עומד בסלון כבוי ומיותם. מוזר, לא?
לא.