אחת מהתופעות המוסיקליות המרתקות של השנה שנתיים האחרונות היתה טשטוש גבולות המותר והאסור במסגרת שיר R&B.
אמנים כמו The Dream, How To Dress Well, פרנק אושן ובמידה מסויימת גם ג'יימס בלייק ובון איבר, עזרו להגדיר מחדש את הטווח הרגשי של הז'אנר הכל כך מסוגר הזה ועזרו לקחת אותו למקומות חדשים ואפלים יותר. הבסיס הוא עדיין גרוב אלקטרוני לא עמוס עם קול חלקלק במרכז, אבל האמנים האלה עוזרים להזכיר שהפורמט לא חייב להפוך לקיטש מרדים. היצירה המרכזית (וגם המוצלחת ביותר) בתופעת "ילדי אינדי מגלים את הR&B" הייתה המיקסטייפ הקודם של The Weeknd, אוסף אפל ומסומם בשם House Of Balloons. אם עוד לא שמעתם אותו, אתם צריכים לשמוע אותו. אתם צריכים לשמוע אותו באמצע הלילה.
המיקסטייפ השני מתוך השלושה ש-The Weeknd (הספשבוע?) מתכוונים להוציא במהלך 2011 עלה לרשת אתמול. קוראים לו Thursday והוא מוכיח בשעות אלה ממש ש- House Of Balloons לא היה קסם חד פעמי. אפשר לנסות להוריד באתר שלהם, אבל רוב הסיכויים שהוא מפוצץ אז הנה עוד לינק. שיהיה בוקר טוב. או לילה מטריד.
רשומות
2 תגובות:
אני לא אוהב את הכריכה האחת של כל אותם אמנים תחת אותה הגדרה, גם דפנה לוסטינג עשתה את זה בסקירה של האלבום של פרנק אושן בוואלה.
במקרה יצא לי להקשיב לשני האלבומים, אני לא חושב שיש הרבה מקום להשוואה שני האמנים שואבים את ההשפעות שלהם ממקורות אחרים, אם אצל פרנק אושן אפשר למצוא את האיגלס עם הוטל קליפורניה בסוף השבוע יש את גילה וסוזי ובנשיז.
צודק. השפעות שונות לגמרי.
עדיין חושב שכל אלה מאירים צדדים חדשים ב-R&B, גם אם מזוויות שונות לחלוטין.
הוסף רשומת תגובה