שירה עברית - "עדיף" מאת דניאל סלומון

קוראים יקרים,

הגיע שוב הזמן להקדיש מעט תשומת לב לאמנות המילה הכתובה.

והשבוע נבחן את השיר "עדיף" של היוצר והזמר דניאל סלומון.

כבר הרבה יותר מפעם
אני חשבתי לעזוב ולנטוש את הרחוב

שעשה לי כל כך טוב

נראה שאנחנו פותחים בסתירה – מצד אחד צורך חוזר ונשנה של המספר לעזוב את ביתו לרחוב אחר, אך מצד שני הוא מתוודה כי אותו הרחוב עשה לו טוב. מדוע אין המספר המעונה מעוניין להישאר באותו רחוב טוב?

כי העיר הזאת קטנה לשנינו

והיא מלאת כאב

תמיד נרצה להתאהב

בדבר האמיתי

ולא אחד בשני

והנה התשובה – מדובר ברחוב המלא בזכרונות של אהבה נכזבת. לא רק הרחוב, העיר כולה! רק אחד מהשניים יכול להישאר בעיר כדי להבטיח שלא יצטלבו דרכיהם של הזוג המיוסר. אך מה עמד בדרכם של האוהבים הטרגיים? נראה שלא רצו להתאהב זה בזו, אלא רק בדבר האמיתי. מהו אותו דבר אמיתי? לא ברור. דבר אחד בטוח – על המספר לעזוב את העיר ולהמשיך עם חייו.

אז עדיף להישאר ולהחזיק ידיים

כי סופות חזקות מתקרבות ובאות

המממ... אני מתחיל לתהות בנוגע ליציבותו הנפשית של הדובר. המסקנה שלו מהמצב היא שעדיף להישאר ולאחוז את אהובתו, שורות מספר לאחר שטען שלא יוכלו לחלוק את אותו הכרך! זאת מאחר וסופות (מטפוריות) מתקרבות להכות בהם.

מתקרבות ויורדות עלינו עדיין

לא, נראה שבעצם הן כבר בעיצומן ויורדות עדיין.

מה פשר הדברים? מהן אותן סופות? האם הן מתקרבות או יורדות עדיין? כיצד סופות יכולות לרדת? ומדוע עדיף להישאר?! אני בטוח שנזכה לתשובות בחציו השני של הפזמון.

אז עדיף להישאר

שלא נעוף ברוח

היא תבוא, היא תבוא, היא תבוא כן, היא תבוא

אני בטוח

לעזאזל.
הייתכן שגם הכותב אינו מבין את פשר הדברים וסתם שירבט מילים ללא כל היגיון פנימי?
אני מסרב להאמין - רק ראו עד כמה הוא משוכנע בבואה של הרוח.

בואו נמשיך.

ואני לא יכול לחשוב

שאת של מישהו אחר

שאוהב הרבה יותר

בלילות את לצידו

תמיד תרצי בטובתו

ובכן אין מנוס מלהכיר בכך שגיבורנו מעורער בנפשו, ייתכן שעקב מחסור בחמצן ברחם או פגיעת ראש בילדות.

אותה האהובה איתה העדיף להישאר על מנת לשרוד את הסופות והרוחות נמצאת בכלל בזרועותיו של גבר אחר. לא רק זאת, הוא מודה שאותו הבחור אוהב אותה הרבה יותר! ואני קורא לגיבורנו - עזוב את זוג הנאהבים הנעימים הללו, וחדל להטריד אותם עם הבלים ומטאורולוגיה. עבור נא בהקדם לעיר אחרת, או אולי למוסד תומך.

אז אצלי הכל בסדר

מהכרותי הקצרה איתך, הרשה להטיל בכך ספק.

עד שאני נשבר

כמובן.

וכלום ממני לא נשאר

מדמם על הרצפה

מרסיסים של אהבה

ובכן, הכתובת היתה על הקיר. ללא טיפול הולם ובמצב מעורער נראה שגיבורנו הטרגי פגע בעצמו פיזית וסיים את חייו האומללים. לעומת זאת יכולותיו בערבוב מטפורות לכדי רוטב סמיך אך חסר טעם נותרו בעינן. מדמם מרסיסים של אהבה. אללי.

אם בין קוראינו קיימים כאלו הסובלים מהכאב המר של אהבה נכזבת, זכרו - מחר הוא יום חדש! אל לכם לאבד תקווה. שלא כמו אותו הבחור, עשו את הבחירה הנכונה וצאו לדרך חדשה - עזבו את הרחוב, על אף שעשה לכם כל כך טוב.
עזבו את הרחוב ידידיי!