בואו קודם כל נשים בצד את כל עניין "אלבום המסע בהודו" שהודבק לאלבום הזה. כלומר, אם זה עוזר להם למכור אותו אז בכיף, אבל זה גם סתם שטויות. הוא יצא מעט אחרי שידור "ראיתי ג'ירפות בהודו" על סיבוב ההופעות של הלהקה בהודו (אחלה סרט, גלעד כהנא מדבר שם על דברים והוא מאוד טוב בזה) והשיר הפותח והסוגר קשורים לסיבוב הזה, אבל שם זה זה נגמר.
מה שכן יש כאן זה את אסופת השירים הכי מדוייקת שג'ירפות הוציאו. אני מאוד מעריך דיוק במילים. היכולת לנסח שורה אחת קצרה שמצליחה להכיל מצב מורכב היא מבחינתי מה שהופך כותב שירים לגדול באמת (במילים אחרות אני אוהב את עמיר לב). גלעד כהנא תמיד היה מסוגל וגם פה ושם הצליח לכתוב שורות כאלה (בעיקר בשירים של "גג"), אבל הוא אף פעם לא הצליח להחזיק את זה לאורך אלבום כמו כאן. במוקדם או במאוחר הוא תמיד חזר לאבסורד ושנינויות, שזה יפה אבל זה גם משהו שהוא יכול לעשות מתוך שינה. ההרגשה כאן היא שיותר מתמיד הוא באמת מנסה. כהנא תמיד היה כל כך מוערך כאישיות בימתית וכמאלתר שלפעמים קצת שוכחים איזה כותב שירים מצויין הוא. המילים של האלבום הזה מחזירות את הפוקוס לכהנא ככותב. דרך אגב, לפני כמה פוסטים כתבתי כמה אני אוהב לקנות דיסקים בעיקר בשביל חוברת מילים אז הנה דוגמה מצויינת - אתם חייבים לקנות את הדיסק הזה כי החוברת עם האיורים היפים של דוד פולונסקי שווה את הכסף עוד לפני ששמעתם תו אחד.
גם מוזיקלית זה האלבום האחיד ביותר של ג'ירפות. אין כאן שירים מזן ה"ננגן איזה גרוב חוזר ברקע עד שגלעד מסיים לדבר", אלא לחנים אמיתיים עם מלודיות שיכולות להיתקע לך בראש במקום שבו היו נתקעים רק משפטים באלבומים הקודמים. האווירה פחות פרועה מבעבר ואם צריך רפרנס אז בואו נאמר שהקו המוזיקלי הוא ברוח העיבודים של "גג" או "כינרת" מהאלבום הקודם - יחסית אקוסטי אבל מלא בנגיעות מעניינות וכלים מיוחדים (יאיר קז נשאר מוזיקאי מטורף).
אני מניח שיש אנשים שיחסר להם קצת מהכאוס של חלק מהשירים הישנים אבל אני לא מתלונן כל עוד הכאוס הזה רוסן כדי לפנות מקום ליצירה הרבה יותר מלאה.
"אין כניסה לפילים" הוא אוסף של סיפורים קצרים מלאים בדמויות עגולות ומדויקות. זה דבר שג'ירפות נגעו בו בעבר אבל אף פעם לא ככה. ג'ירפות לא מתנשאים מעל או שופטים את הדמויות בסיפורים האלה, הם רק משרטטים את התמונה בעדינות ובכך מביאים את האלבום הטוב והמרגש ביותר שלהם עד היום.
היילייטס:
בקיץ הוא מציל
חופשה בהוואי
מוזס
3 תגובות:
אני עדיין חושב שמדובר באיזה סוג של אלבום מעבר בכדי לנפות את כל הטרמפיסטים של גג. נחכה ונראה מה יהיה באלבום הבא, שלבטח יצא יותר מוקדם ממה שאנחנו חושבים.
עוד משהו, עדיין לא ראיתי את הלהקה בהופעה אחרי שיצא האלבום החדש, ככה שאני לא יודע איך השירים משתלבים עם האלבומים הקודמים.
בעיניי הוא דווקא מאוד ידידותי למי שאהב את "גג" (לא בטוח שאני יודע מה זה טרמפיסטים של אלבום) - ובעיקר למי שאהב את השיר גג. בוא נאמר שאם הייתי רוצה להכיר למישהו את ג'ירפות זה אלבום מצויין להתחיל בו..
גם אני לא ראיתי אותם בהופעה עם השירים האלה, זה באמת מעניין איך הם ישתלבו עם הג'מים של ההופעות. איך פספסתי את אמפי שוני...
שבה את עיני (איזה ביטוי מקסים) המשפט "אוסף של סיפורים קצרים מלאים בדמויות עגולות ומדויקות". שזה משפט שלטעמי משקף בדיוק להקה אחת שהכרתי עד היום: הדצמבריסט. אז ל'אין כניסה לפילים', אבל פתאום הבנתי שכמו שאמרת - הג'ירפות כבר שיחקו עם התמה הזאת בעבר. מעניין איך אחד כמוני, חובב סיפורים מושבע, הצליח לפספס זאת?
אה כן - ובעקבות הפוסט אאזין לאלבום בהמשך השבוע. יופי של ביקורת.
הוסף רשומת תגובה