תקציר: הבורר 3 פרק 5

נו בנות? אז ויתרתן על הבורר כי זאת סתם סידרת בורקס מלאה בפנטזיות של ערסים?
אז שתדעו לכן שדווקא השבוע כולם התחברו לעצמם ובכו. ואתן פיספסתן.
סתם נו... חסר תרבות יעדכן אתכן בכל הפרטים! ואחר כך נוכל לעשות קרב כריות בתחתונים ולדבר על בנים!

טוב, אז כשעזבנו את נדב והטחול, נדב קפץ באמצע הלילה מגובה של שלוש קומות לתוך משאית זבל מלאה בקבוקי פלסטיק שהטחול הביא,  אף אחד לא שם לב (למה שמישהו ישים לב?) והם נסעו אל עבר הלא נודע.
מסתבר שהם נסעו די הרבה זמן כי עכשיו כבר בוקר ולנדב יש זיפים של מחבל, והנה הם הגיעו לשום מקום למפגש עם הבורר ובולדוג. הם עוד לא הגיעו, אז האחים קלאסה מעבירים בינתיים את הזמן בשיחת חולין.
נדב - "אוף איזה מעצבן האבא הזה."
אבי - "אחו שילינג."
נדב - "הוא בטח יתחיל לחפור לי עכשיו."
אבי - "וואלה בבאללה."
נדב - "ייתן איזה משפט לא ברור מהמקרא"
אבי - "أنا أعرف ماذا يعني لك."
נדב - "?"
אבי - "עזוב. אתה יכול לישון אצל קוקי! יהיה כיף!"
נדב - "לא נראה לי, תגיד איך אתה יכול להיות איתה בזמן שאישתך גוססת בבית חולים?"
אבי - "איך אתה ישן אצל אירנה כשאורנה איבדה ילד ומאושפזת בבית חולים?"
נדב - "אורנה ארוסתי. שונה לגמרי. וגם אף אחד לא קונה אותנו לשנייה בתור זוג אז אני משתדל לא להיות איתה באותן סצינות. איך נתקענו עם הליהוק המעפן הזה."
אבי ממשיך לעשות כאילו איכפת לו מענבל ומספר לנדב על התורם המעצבן שלא רוצה לתרום מח עצם לאשתו של רוצח.
נדב מביא אותה בתכנית מנצחת ומציע שאבי ילך לתורם ויתחיל לבכות עדיף עם תמונה של הילד שלהם עם האפרו. סחיטה רגשית תמיד מנצחת. אבי מסרב בנימוס ותוהה אם נדב לא מחובר יתר על המידה לצד הנשי שלו:
אבי - "תגיד אתה קוקסינל או משהו?"

גילה עובדת במטבח על רוגלך שנראה מעולה, והערס האקראי מגיע לספר לה שלא הלכה לו ההתנקשות ושהוא מוותר על כל העניין. הוא עדיין רוצה כסף כי העיקר הכוונה.
ע.א. - "זה לא שווה את זה, זה סיכון לנסות לרצוח את אורנה ונדב."
גילה - "אני אמרתי לרצוח? רק רמזתי שאם במקרה הם ימצאו את עצמם בירקון אני לא אכעס."
ע.א. - "כן נו, בקיצור לא הצליחה ההתנקשות ו-"
גילה - "התנקשות?! אתה לא תגיד פה התנקשות. רק הצעתי שאולי כדאי להם לשבור את השגרה ולהפסיק הרגלים ישנים. כמו לנשום."
ע.א. - "מה שתגידי. בכל אופן, נכשלתי בכל מה שביקשת ועומד להיגמר לי הג'ל לשיער אז תשלמי לי."
גילה - "לא יקרה."
ע.א. - "אז רק תגני עלי אם יגלו את זה."
עכשיו גילה יכולה להגיד 'אני לא יכולה להבטיח כלום', אבל במקום זה היא מתחילה לחפור לערס עם איזה סיפור -
גילה - "היה היה מלך שנולדו לו זוג תאומים. בא אליו השטן ושאל..."
ע.א. - "זה עוד ארוך?"
גילה - "נו תקשיב. אז אמר השטן: אתה מעדיף שהבת שלך תהיה זונה או הבן שלך גנב?"
[כעבור שלוש שעות]
גילה - "ובסוף יצא שברוס ויליס היה מת כל הזמן!"
ע.א. [מתעורר] - "הממ.. מה? כן. אוקי."
גילה - "ומה מוסר ההשכל?"
ע.א. - "לא להתחיל איתך יותר שיחות?"
גילה - "שאני לא יכולה להבטיח כלום."

בינתיים סוף סוף הגיעו בולדוג והבורר. כלומר בולדוג ומורפיאוס.

Big Pimpin

הם מספרים לנדב ואבי שיש למשטרה עד, המלצר מדן אכדיה. אבי מציע להתנקש בעד כי אם יש דבר אחד שהמשפחה הזאת לא מפספסת בו זה התנקשויות.

נדב לא מוכן להרוג אף אחד כי הוא בנאדם מוסרי ולא מגיע למלצר למות. לא לא, נדב רוצה לעשות את זה בדרך אחרת ויש לו תכנית:

נדב - "אנחנו נמצא את נקודת התורפה שלו ונגרום לו לשתוק."

אבי - "כן, איך?"

נדב - "קודם נמצא אותה, ואז הוא ישתוק."

בולדוג - "יש לך משהו יותר ספציפי?"

נדב - "נמצא, ספציפית, את הנקודה עם הכי הרבה תורפה ואז-"

אבי - "אלוהים ישמור."

הבורר - "מי גאון של אבא? יופי של תכנית, אתה אחראי על המבצע."

אבי - "אוף, אבא!"

בבית חולים, נעמי כפית באה לבקר את אורנה ובעצם לפגוש אותה בפעם הראשונה.
הכימיה מטורפת ונעמי ממליצה לאורנה לא לוותר על גבר אינטילגנטי, בוגדני ועברייני כמו נדב.
אה, והיא גם רוצה את השם שהיא תכננה לילד כדי להתפלל לעילוי נשמתו על קברי צדיקים בפולין.
אורנה רצתה לקרוא לו ירדן. נעמי לא מבינה איזה אישה רוצה לקרוא לבן שלה על שם מדינה ערבית.
נראה לי שזאת תחילתה של ידידות מופלאה.
הלאה.

בולדוג ונדב יושבים על קערת קוואקר. בולדוג אסף מידע על המלצר והגיע הזמן למצוא את נקודת התורפה שלו.
בולדוג - "יש לו אמא, אין ילדים, לא נשוי, הוא ילד שני משלושה והוא חרא בנאדם."
נדב - "סחטיין על התחקיר המעמיק. שני משלושה אתה אומר?"
בולדוג - "חיובי"
נדב - "אז הוא לא באמת חרא של בנאדם, הוא רק רוצה עמוק בפנים שיעריכו אותו."
בולדוג - "וואו זה מדהים. על איזה מספר אני חושב?"
נדב - "אני חושב שאם האח שלו היה בצרה הוא הוא היה עוזר לו. עליתי על נקודת התורפה!"
בולדוג - "העפת לי את הראש עכשיו."
אז נדב שולח את בולדוג לחטוף את הילד של האח של המלצר, לקחת אותו לגלידה, ואז להחזיר אותו עם איום שכדאי שהמלצר ישתוק.

סאסא ונעמי כפית אורזים למסע לפולין.
לסאסא אין כוח לנסוע להשתטח על קברים וגם אין לו כוח לבקר במחנות ריכוז.
סאסא - "אין לי כוח לנסוע להשתטח על קברים."
נעמי - "משפט מחץ לציטוט."
סאסא - "וגם לא בא לי לנסוע למחנות ריכוז."
נעמי - "משפט מחץ לציטוט. בדיחת שואה."
גילה נכנסת, ונעמי מספרת לה שהיא הזמינה קללה על מי שאחראי על מה שקרה לאורנה - גילה נראית מודאגת, אז נעמי מחממת את האווירה עם משפט מחץ לציטוט. אין עליה, קאלט.

זוכרים איך שפארוקי ביקש אלף פעם שרון הפרסי יסדר מבריח סמים דרך "מישהו שיביא מישהו שיביא מישהו, לפחות שלוש מישהו"?
אז הפרסי לא והוא מחליט במקום זה לבקש מסאסא, הבנאדם הכי מפגר בתכנית (ואני כולל את נדב), להיות המבריח.
הם דוחפים לו שמונה קילו קוק לכסא גלגלים ואין שאלה בכלל שהכל יעבור חלק.

הטחול מנסה ללמוד מקוקי איך לבכות מול קהל.
אז קוקי בוכה -

הטחול מתרשם והם מנסים למצוא לו זיכרון עצוב. לא ממש הולך אז נעבור הלאה. אה, ובמהלך ההתייעצות קוקי מחליפה לבגד ים כל כך נורמלי שאין שום סיבה לשים תמונה שלו.

עכשיו אפשר לעבור הלאה.
מה שבאמת מוזר בפרק הדי מבאס הזה זה שעוד לא הייתה פרסומת זולה למנטה. הפתעה, הפעם מוזס פתחו ארנק והנה מגיע רון הפרסי בתחפושת שליח מוכן ללכת להתנקש במלצר מאכדיה.

שום דבר לא משתנה - לאבי לא אכפת שאמרו לו לא להרוג אף אחד ורון הפרסי שקיבל קידום ועכשיו מנהל מועדון עדיין צריך להתחפש לשליח מוזס וללכת להתנקש במישהו. השיטה היא לשים ציאניד בקולה מסתבר. קלאסי.
בדירת המסתור, המלצר לוקח שלוק מהקולה ומת. איזה בזבוז של ארטבורגר.

גילה עדיין אכולת פחדים מהקללה של נעמי כפית, אז היא מתוודה לנעמי שהיא זאת ששלחה את הערס לנדב ואורנה. נעמי לא מסוגלת אפילו להסתכל עליה ולא מזכה אותה אפילו במשפט אחד משעשע לציטוט.

אבי הולך לבקר את ענבל בבית חולים, ואחר כך ממשיך לאפריים התורם. הוא מסביר לו שהוא לא רוצה שענבל תמות כי אחרת הוא ייתקע עם הילד ואין לו מושג איך לגדל אותו. אפריים לא נורא מתרשם אבל אז אבי שולף ציטוט מ"הכי טוב שיש"
וכולם נשברים.

כולנו בני אדם.

נדב מרים טלפון לאורנה. היא שמעה מה קרה למלצר והבינה סופית שהיא לא רוצה להיות בקשר עם רוצח ומשפחה של עבריינים. בוקר טוב.
נדב מבין שהמלצר נרצח אפילו שהבורר הבטיח שלא ירצחו אף אחד סטופ כדור הארץ נגעתי באדום, אז הוא הולך עצבני לברר את העניין.

בבית אסולין, הוא קודם כל פוגש את סאסא.
סאסא - "אתה נדב? הבן של הבורר? אתה כוכב עולה! אתה עוז זהבי של עולם הפשע!"
נדב - "כן תודה."
סאסא - "איך שדקרת יגאל הנאצי? אני מסיר את הכובעון."

דרך אגב, אני יודע שהעיוותי לשון הקורעים של סאסא ונעמי הם קטע נחמד, אבל בואו נעצור ב"אני מסיר את הכובעון", טוב? גם ככה אין דרך לעקוף את היפה והחנון בקטע הזה.

סאסא - "אה ודרך אגב, עכשיו שאנחנו מכירים דקה, סיפרתי לך כבר שאני מבריח לפולין 8 קילו קוק בכסא גלגלים שלי? אסור שהבורר ידע מזה אז אני מספר רק לך כי אתה הבן שלו והמוח שלי רץ על אדים."
נדב - "אחלה."

נדב נכנס לבורר ועושה את כל הקטע שלו על איך שהבורר הרס לו את החיים ולמה רצחו את המלצר.
הבורר - "אני שומע את מה שאתה אומר וזה נשמע כמו אויויוי... רצחו את המלצר.. אויויוי..."
בכל אופן, הבורר שוב מסביר לנדב בפעם האלף שהוא הדביל שהביא את הכל על עצמו ושאבי החליט להוריד את המלצר.
אז נדב הולך להמשיך את מסכת ההתבכיינות אצל אבי.

אבי בדיוק מנסה להשלים חסכים של אבהות וקורא עם הבן שלו את האריה שאהב התות. אני הייתי מתחיל מלהעביר מצ'טה על הג'ונגל שגדל לילד על הראש אבל אולי זה רק אני.

אבי דווקא מרוצה מנדב אחרי שהטיפ שהוא נתן לו על הבכי עבד פיקס. נדב עדיין עצבני שהרגו את המלצר אז הוא צועק על אבי, הם מתחילים ללכת מכות ובסוף מתחילים להתמזמז בלהט. הרוב נכון, השאר יגיע.

גם גילה ואורנה זורמות עם הנושא של הפרק ונותנות איזה בכי משחרר.

"בגלל זה אני בוכה."

סתם, מסתבר שהרופא סיפר לאורנה שהיא עקרה, אבל אם יש משהו שיכול לעודד לה עכשיו את המצב רוח זה...
חתונת הפתעה באולם נטוש!

נדב שולף טבעת.
נדב - "תתחתני איתי כאן ועכשיו. רק אני ואת והאהבה שלנו. ואיש בן 60 שעדיין קורא לעצמו בולדוג."
אורנה - "איזה שאלה, אתה גבר חלומות. חוץ מזה איך אפשר לסרב כשהרב הכי מפחיד בעולם מסתכל עליך ככה."

גם אבי וקוקי מגיעים, וכולם שמחים ומאושרים עד שקוקי נעלבת שאבי לא רוצה להתחתן ומתקשרת להודיע למדמוני שנדב בגן הפקאן. ואז מדמוני מגיע ויורה בו. הרוב נכון, השאר יגיע (אמן).

וזה מה שפספסתם השבוע בבורר.