קלאסיקה אישית: יונתן רזאל - סך הכל

רק לפני שבוע כתבתי כאן על החשיבות שבפתיחות גם לאמנים שמגיעים מקצוות אחרים לגמרי בקשת המוזיקלית ובכל זאת בכל מה שקשור למוזיקה שמגיעה מיוצרים דתיים הפתיחות הזאת תמיד הייתה ממני והלאה.
אולי כל העניין קל יותר כשרק המוזיקה מדברת בשפה שאתה עוד לא לגמרי מכיר. אבל מה קורה כשהמילים הן אלה שזרות לגמרי לעולם שלך? בשבילי זה כבר הרבה יותר מסובך.
מצד שני, בהתחשב בקטלוג הנרחב של ג'יי זי שיושב לי באייפוד והניסיון המצומצם שלי בסחר בסמים כנראה שאני עדיין לא ממש מדייק. אני אוהב המון מוזיקה עם מילים שלא קשורות לחוויות שלי בשום דרך אז כנראה שהשאלה האמיתית שאני צריך לשאול היא למה במשך שנים לא רציתי להקשיב ליצירה של אדם דתי? למה עם כל הקשקושים שלי על סקרנות במוזיקה עדיין העברתי תחנה ברגע שמישהו שר "אלוהים"?

הרי כמאזין שאוהב מאוד שירים בעברית די יריתי לעצמי ברגל. הנה אני רק מחכה לשירים יפים מהקבוצה הקטנטנה מלכתחילה של מוזיקאים שחיים בפינה שכוחת האל הזאת של הכדור, ואני עוד פוסל כל כך הרבה מהם מראש רק כי הם לא חילונים מספיק - עוקב אחרי כל נפיחה שמשתחררת לאוויר של לבונטין 7 אבל לא מכיר אפילו שם אחד של אמן שמרגש עשרות אלפי אנשים מבני ברק. יותר מזה, אם אחד מהאמנים שאני אוהב מתחיל להראות כמה ניצני אמונה, המחשבה הראשונה שלי היא "איבדתי אותו". הופ הלכה אתי אנקרי, אוי רק הסתובבתי וחטפו לי את מאיר ואביתר.

סופיאן סטיבנס. כותב שירים יפים על ישו.

היו לי המון הסברים לעניין הזה ביני לבין האנשים שאני חופר להם פנים מול פנים (תגידו תודה) וגם ביני לבין עצמי - בדרך כלל זה היה משהו על איך שאמנים דתיים לא נוגעים בסערות אישיות וכותבים רק על כל הטוב שמצאו (במקרה שהם לא מלחינים פסוקים) ועל זה שאני לא יכול לזמזם עם האמן שיר על איך שאלוהים גדול כשאני כבר מזמן משוכנע שלא רק שהוא לא גדול, הוא גם לא קיים.
כן זה בהחלט היה יכול להסביר את הדחייה שלי ממוזיקה דתית אם זה היה נכון. כאילו שאני לא יכול להעביר ימים שלמים עם הסערות הרגשיות של I'm From Barcelona. כאילו שיש לי בעיה לזמזם על ישו עם סופיאן סטיבנס את Seven Swans מהשיר הראשון עד האחרון. על מי אני עובד.

הסיבה האמיתית פשוטה הרבה יותר והיא מגיעה מפינה הרבה פחות מוארת באישיות שלי. אני חילוני ואני לא נהנה במיוחד מהנוף בדרך להפוך למיעוט במדינה שלי. אנחנו עומדים להפסיד את הגביע ושירים על אלוהים הם ההמנונים של הנבחרת היריבה, זה הכל.
אז בעצם אני החשוך, אני זה עם הדעות הקדומות, אני זה שממיין אנשים שחיים איתי וחולקים איתי את אותו הגורל לאנחנו והם. תיכף אני גם אסרב להעיף מבט בציור שצייר אמן חובש כיפה, ואולי כדאי בכלל להימנע מלנהל עם אחד מ"הם" שיחה. ממחר חרם. תעבירו.

כרגיל, כל מה שבאמת הייתי צריך כדי להפסיק עם כל השטויות שלי זה שיר אחד טוב. השיר הזה הוא "ציון" של יונתן רזאל.
בהתחלה הוא הצליח לעבור את הסלקטור שלי כי הוא הגיע עם בית ששר אביתר בנאי וזרק "אני איתו" - אני אתן סיבוב על כל שיר שאביתר בנאי לקח בו חלק גם אם הוא ניגן במשולש. הוא נשאר איתי כי הוא שיר מצוין ויונתן רזאל יודע לכתוב מלודיות שהן יופי טהור.

יונתן רזאל. כותב שירים יפים על משה.

רזאל הוא אמן עם לא מעט קבלות. יש לו עבר כמלחין ומנצח של סימפונט רעננה והתזמורת הקאמרית הישראלית וכמתזמר שעבד עם אנשים כמו יוני רכטר ושלמה גרוניך. הוא גם האיש שיצר עם אביתר הבנאי את העיבוד המבריק ההוא לעטור מצחך.
סך הכל, אלבום הבכורה של רזאל, יצא ב 2007 אחרי שנים רבות של פעילות והוא אחד מהאלבומים הישראלים הטובים ביותר ששמעתי בשנים האחרונות. זה אלבום שקל מאוד להתאהב בו. רזאל כותב לחנים שלא ממש מתעניינים בהתנגדויות המטופשות שלך ומתבייתים ישר על הלב. אלה שירים מאוד לא מגניבים. הם לא רוצים לשרוט אותי, להראות לי כמה הם מלאים במודעות עצמית או לתת לי רפרנסים לאמנים אחרים. אלה מנגינות שנועדו לרומם (כבר התחלתי להישמע כמו דוס), לא להגניב - הכל מתפוצץ מפסנתר ומיתרים ורגש (לא במקרה על ההפקה אחראי אביתר בנאי). לפעמים רזאל ימשיך לשיר גם אחרי שנגמרו לו המילים בדה דה דה, כאילו גם הוא לא רוצה שמהנגינה הזאת תפסיק.

ואם כבר הזכרנו מילים אז כן, המילים חדורות אמונה וחלקן מהמקורות. כל זה לא מנתק אותי כי החיבור שלי כאן הוא לרגש, ואמונה היא רגש חזק שיונתן רזאל מפיק ממנו שירים טובים באמת. בואו נאמר שאני לא חייב להימשך לגברים כדי להתרגש מהיצירה של רופוס ויינרייט ואני לא חייב להאמין שיש אלוהים כדי להתרגש מהשירים של רזאל.

ובקשר לכל הקשקוש על איך שלאמנים דתיים אין לבטים פנימיים לחלוק עם הקהל, הנה לסיום קטע מ"אני תפילתי" האדיר שפותח את האלבום. רזאל מתפלל ותוהה אם מישהו בכלל מקשיב.

שוב אני עומד פה ערום לפניך
האם אתה זוכר מי אני?
זה אני הקטן שהנחת בגן מחפש, קורא לך
שתבוא, שתבוא אלי האדם
כי אני זקוק לך בעולם

אז אני עדיין לא תמיד בנוח עם שירים דתיים. לא נראה לי שאני אמור להיות בנוח איתם.
אבל אני כן יודע שיש אלבומים חזקים מספיק כדי להכניס אותי לשעה לתוך החוויה של האמן, גם אם אין כל קשר בינה לבין החוויה שלי. סך הכל הוא אלבום כזה ויש לי מזל שנתתי לו להיכנס.

ואני תפילתי 

דרור יקרא