חובת הורדה? The Walking Dead

בידיים הנכונות, זומבים תמיד היו כלי תסריטאי נפלא לומר משהו על הטבע האנושי, לטוב ולרע.
בסרטים הטובים של הז'אנר הזומבים הם יותר מעוד מפלצת לברוח ממנה, הם מראה מעוותת. מהביקורת על תרבות הצריכה של Dawn of the Dead ועד הניצול המיני המחריד ב Deadgirl, בסופו של דבר המפלצות האמיתיות הן תמיד אנחנו.

The Walking Dead החדשה של AMC היא סדרת הזומבים הראשונה בטלוויזיה ובהתאם יש לה לא מעט ציפיות לעמוד בהן. היה איזה חשש שהגרסה הטלוויזיונית לז'אנר תביא לנו זומבים לייט עם שלל חריגות מהחוקים הבסיסיים של מה זומבי יכול ולא יכול לעשות. בקיצור, שלא נגמור עם עוד "דם אמיתי".
 אם זה לא מספיק, היא גם מבוססת על סדרת ספרי הקומיקס המבריקה של רוברט קירקמן ואם יש אנשים שממש לא אוהבים שמחרבים להם את הקלאסיקות, אלה חובבי קומיקס.

אפשר לומר ש The Walking Dead עומדת ברוב הציפיות בכבוד גדול.

גיבור הסדרה, ריק גריימס, הוא שוטר בעיירה קטנה בקנטאקי שנכנס לקומה לאחר שנפצע בחילופי אש עם כמה פושעים אקראיים. כשהוא מתעורר העולם כולו הוא כבר זומבייה אחת גדולה סטייל "28 יום אחרי".
מכאן והלאה הסדרה מלווה את חייהם של גריימס וחבורת שורדים נוספים המנסים למצוא מקום בעולם מלא זומבים.

הדבר הראשון שמעניין כאן הוא הטון של הסדרה. אחרי לא מעט סרטים מהשנים האחרונות שעסקו יותר בקריצות לסרטי זומבים אחרים (זומבילנד ו Shaun of the Dead הן דוגמאות מייצגות) ,  The Walking Dead לוקחת את הזומבים שלה ברצינות. אין כאן חיפוש אחרי הדרך הכי מגניבה להרוג זומבי, והגיבורים הם לא מכונות לחימה מסוקסות. אלה אנשים רגילים שמנסים לשרוד מיום ליום בעולם שקט ומפחיד ובעיקר פשוט עצוב.
כבר מהסצינה הפותחת של הפיילוט בה גריימס משוטט בתחנת דלק נטושה ורואה ילדה מדדה על הכביש כשגבה מופנה אליו הגישה של הסדרה ברורה. התקווה הנואשת בקול של גריימס כשהוא קורא לילדה, וההבנה האיומה כאשר הילדה מסתובבת וגריימס יודע מה עליו לעשות מועברים בלי קישוטים מיותרים. הבחירה כאן היא לא לנסות להפחיד את הצופה. אין מוזיקה מאיימת, או עריכה שנועדה להבהיל. רק יאוש של אדם שמתמודד עם הבדידות הזאת על בסיס יומיומי.

איכס.

ערכי ההפקה גבוהים במיוחד כראוי לסדרה של AMC והזומבים מגעילים לתפארת. פרנק דרבונט (חומות של תקווה, גרין מייל) ממשיך את גל יוצרי הקולנוע הרציניים שעוברים לטלוויזיה והמגע העדין שלו כבמאי הפיילוט מורגש. הקשר בין העבודות הקולנועיות שלו לסדרת זומבים נראה במבט ראשון קצת קלוש, אבל אחרי שרואים את הסדרה קל להבין את המשיכה שלו לסיפור על רגעים קטנים של חמלה אנושית בתוך עולם שאיבד את האנושיות שלו.

The Walking Dead לא מושלמת. הרצינות שלה יכולה לפעמים קצת להכביד -זה די נדיר לראות פרוייקט זומבים בלי טיפה של חוש הומור. גם דמויות המשנה לא כולן מעניינות, ובראשן אחד מהילדים המעצבנים ביותר מאז הבן של רוס בחברים.
זה רק פרק ראשון, ויכול להיות שגם הבעיות הקטנות ייפתרו עם הזמן ככל שהסדרה תמצא את הקול שלה (ואולי איזה זומבי רחום יאכל לילד הזה את הראש) אבל בכל מקרה זאת נקודת התחלה מצוינת שנשארת נאמנה מספיק לחוקי הז'אנר ובכל זאת מנסה להשתמש בו כדי לומר משהו חדש.