סינגל: דודו טסה - ו'ן יא גלב / דלינה

אחת מההופעות המאכזבות שראיתי השנה הייתה הופעה של דודו טסה בתיאטרון תמונע. זאת הייתה אחת מההופעות האלה שבהן הכל פשוט לא ממש עובד למרות כל הכוונות הטובות. דודו טסה הוא אחד מהאמנים האהובים עלי ("בדיוק בזמן" הוא אחד מהאלבומים הישראלים הגדולים של שנות האלפיים ואני יכול להוכיח את זה לכל אחד תוך שלושה שירים) ואני והאישה שלי חיכינו כבר המון זמן להזדמנות לראות אותו בהופעה. אבל בין הסאונד הנורא, העיבודים הצמודים ברובם הרמטית לביצועים באלבום וחוסר הכימיה הלא מוסבר עם הקהל באותו ערב, פשוט לא הצלחתי להרגיש רגע אחד של חיבור עם האמן שבשבילי תמיד היה כליא ברק לרגש.

אני מספר לכם את כל זה כדי שתבינו עם כמה מעט חשק נגררתי להופעה נוספת שלו כמה חודשים מאוחר יותר.
טסה והמולטי אינסטרומנטליסט (אני צריך לנוח) יאיר דלאל הרימו מופע מחווה ליצירה של צמד המוזיקאים העיראקים האחים סאלח ודאוד כוויתי (שהוא גם סבו של טסה). האחים כוויתי היו מהמוזיקאים החשובים והמצליחים בעיראק של תחילת המאה שעברה.
הם לקחו חלק בהקמת התזמורת הראשונה של בגדד, כתבו את המוזיקה לסרט העיראקי הראשון ואחראים לכמות אדירה של שירים שהפכו לקלאסיקות במוזיקה הערבית, המוכר ביניהם עבור רובנו הוא כנראה פוג אל נחל שטסה ביצע בפסקול של "סוף העולם שמאלה" וישראל ברייט ביצע עם מילים חדשות כ"מעל הדקלים" עבור הפסקול של "המנגליסטים". כמובן שלא ידעתי דבר מזה באותו זמן. כל מה שאני ידעתי היה "יש איזו הופעה של דודו טסה עם שירים בעיראקית". חשבתי שאני הולך לאחת מההופעות האלה שנועדו לתת ערך נוסטלגי לאנשים מבוגרים שמכירים את המקור (או לפחות מבינים את המילים) - מין שירה עיראקית בציבור, ומכאן שלי אין ממש מה לחפש שם. אופס.

תוך כמה דקות מתחילת המופע הזה, עיראק'נ'רול (כן גם השם לא ממש עודד אותי), הוא הפך לאחת מההופעות הטובות שראיתי בשנים האחרונות ואני לא מאמין ששכחתי להזכיר אותו בסיכום משבוע שעבר. במשך שעתיים הקשבתי מהופנט בלי להבין את השפה, לא זו המילולית ולא זו המוזיקלית, נותן לגל הרגש האדיר הזה לבלוע אותי שלם ורק מקווה שגם הקטע הבא הוא לא הקטע האחרון.

בימים ובחודשים שאחרי עדיין ניסיתי להיאחז בשברי מנגינות ומילים מההופעה ההיא, מזמזם את המעט שזכרתי שוב ושוב, מנסה להרגיש עוד קצת מהקסם העצוב הזה. המופע רץ מספר מוגבל של פעמים ולא הצלחנו לתפוס אותו שוב. נשארנו רק עם תקווה קטנה שאולי הם יוציאו הקלטה של זה. הם חייבים להקליט את זה.

נראה לי שעכשיו אפשר להבין כמה גבוה קפצתי מהכיסא כשגיליתי שטסה עובד על אלבום חדש שכולו שירים של האחים כוויתי, ושהסינגל הראשון והכפול כבר ממש כאן.
הנה ו'ן יא גלב קורע הלב בביצוע של טסה -

בּכה, לִבּי, אל תבקש אחר האהוב שהלך
שמא תהיה ללעג ולקלס.
אהובי הלך. בּכֵה, לבי

אין לי שני לבבות, הלא תדע
את האחד שהיה לי לקחת אתה
ומה נותר לי?

יפה- התואר, לימדת אותי
לאהוב את הלילות חסרי השינה
בּכה, לִבּי, אהובי הלך.

וסוג של רמיקס לביצוע המקורי של דאוד והזמרת פאיזה רושדי לדלינה -

האלבום, שיוצא בפברואר, הוא כרגע רשמית אחד מהדברים שאני הכי מצפה להם ב 2011 בתקווה שאפשר לצרוב על פלסטיק אפילו קצת מהיופי של ההופעה ההיא. נכון להיום אני אופטימי.