סינגל : מארינה מקסימיליאן בלומין - עמוק בטל

מארינה מקסימיליאן בלומין היא בחורה יומרנית. מהבחורות המציקות האלה שלמדו במגמת תיאטרון, מחליפות "אני חושבת" ב"אני מרגישה" ומשקיעות יותר מדי בתחפושות לפורים. אלה שמזיעות מרוב מאמץ שתשימו לב לרוח המרתקת והחופשייה שלהן.

אולי (בטוח) אני סתם מחליף אותה עם הבחורות שהיא מזכירה לי, אבל זה לא משנה בכל מקרה כי למארינה מקסימיליאן בלומין מותר להיות מעצבנת. מותר לה כי ליומרות שלה יש כיסוי.

כמו כל מי שראה אותה ב"כוכב נולד" והתחיל לפנטז על מהפכת מיינסטרים איכותית, התחיל קצת להימאס לי לראות אותה עושה הכל חוץ מלהוציא כבר אלבום. מילא כל מיני שיתופי פעולה מוזיקליים קטנים טובים יותר ופחות (נינט חייבת לה תודה על אחד מרגעי השיא באלבום שלה), אבל תכנית בישול עם חיים כהן? בשלב הזה את כבר סתם עושה דווקא.

מצד שני הדברים האלה לוקחים זמן בדיוק בגלל אנשים כמוני. האנשים שרק מבקשים שתיכנס כבר לאיזה אולפן הקלטות ולא תצא בלי קלאסיקה ישראלית. עם כזה מכבש לחצים מצד הקהל גם אני הייתי בורח לאולפן השקוף ולסירים של חיים כהן לפחות עד שכולם ירגעו קצת. הבעיה היא שציפיות לא עובדות ככה. הן רק ממשיכות להיערם.

אז מארינה כנראה החליטה שהגיע הזמן לגמור עם זה ולתת לקהל שלה את מה שהם התאהבו בו מלכתחילה - הרוסייה ששרה ביראת כבוד שירי משוררים עם פסנתר נוגה. השיר הראשון שיוצא מהאלבום שבדרך הוא "עמוק בטל" למילים של לאה גולדברג. 

הוא נשמע ככה:

הלחן יפה, וההפקה של תמיר מוסקט נותנת מספיק נגיעות קטנות ומעניינות כדי למנוע מהעניין לחצות את הגבול הדק לכיוון מוזיקת עולם. גם גולדברג הזאת די מוכשרת, אולי עוד נשמע עליה. אני לא בטוח כמה כל זה היה מעניין בידיים של מבצעת אחרת, אבל גם בקול שלה בלבד מארינה היא מגנט של תשומת לב. אי אפשר להסיר ממנה את האוזניים (וואו כשמחליפים איבר הביטוי הזה נהיה קריפי להחריד).

אז בתור טעימה ראשונה זה מעניין ודי מבטיח. גם אם אלבום הבכורה של מארינה לא יהיה יצירת מופת, הוא לפחות יהיה. כולנו נוכל לגמור עם הבילד אפ הזה ולתת לה להתחיל להתפרע בידיעה שהיא כבר נתנה לנו את מה שביקשנו.
אני מצפה לאלבום הבכורה של בלומין, אבל אני עוד יותר מצפה לראות מה היא תעשה אחריו.