לנעם רותם יש בעיה. עזרה בדרך פשוט היה טוב מדי. ולא סתם טוב מדי, אחד-מהאלבומים-הישראליים-הטובים-בכל-הזמנים טוב מדי. מה אתה עושה אחרי שכבר הוצאת יצירת מופת?
לתת עוד מאותו הדבר? לנסות להעלות את הרף ולהרחיב את הסגנון של האלבום הקודם? לשבור לכיוון אחר לגמרי כדי להימנע מהשוואות?
לפי הסינגל הראשון ושיר הנושא מהאלבום הבא ברזל ואבנים רותם הלך על האפשרות הנסתרת והנכונה ביותר של "כל התשובות אינן נכונות" ופשוט המשיך לכתוב שירים טובים.
עוד בקרח תשע ובחלקים גדולים של אלבום הבכורה שלו, חום אנושי, רותם תמיד הצליח לתרגם לעברית בצורה מבריקה נוסחאות רוק אמריקאיות בלי להישמע כמו העתק חיוור, וזה היה מאוד מרשים טכנית. בעזרה בדרך הכל התעצם כל כך כי רותם הפך לכותב מילים כנה ולא מתנצל. מהכותבים שיודעים לבחור את הניסוח הפחות מתוחכם אם הוא זה שמבטא את הרגש בצורה המדויקת ביותר. הוא החליף את כל הקריצות והמחוות באמת מדממת ואי אפשר היה להישאר אדיש מול הדבר הזה.
ברזל ואבנים הוא המשך טבעי לאלבום ההוא עם השראה מוזיקלית מתבקשת ממי שהמציא את כל העניין הזה של סיפורים של אנשים רגילים עטופים בלחנים סוחפים שהופכים את הסיפורים האלה לאגדות - במילים אחרות, אם ברוס ספרינגסטין היה דובר עברית הוא היה כותב את השיר הזה.
התעוררתי בלי אויר על המיטה הלבנה
לא הצלחתי להסביר מה צעקתי משינה
היו לי חלומות רעים, הלוואי שלא היו אמת
מתחמק ממבטך, ואני חייב לצאת
והנה יום חדש מתחיל, אני חוצה את הכבישים
אל השדה מאחורי המפעלים הנטושים
שם כל החלומות הופכים לאלף רסיסים קטנים
יושב על הר אשפה רואה ברזל ואבנים
יש זכרונות שיכולים להפוך כל לב שחור
הם קודחים בנשמה, משאירים רק בור
שוב הזבובונים סביבי, ריח נשק וזיעה
הבתים הלבנים כמו מצבות על הגבעה
והנה יום חדש מתחיל....
כבר אין את מי להאשים
מסתכל על שתי ידי
עשיתי כל מה שצריך
בשביל לחזור אלייך חי
רק אני אדע תמיד
שתי דמעות זלגו לים
נשטפו עם הגלים, ולעזאזל איתם
כי הנה יום חדש מתחיל...
בין כל האנשים ברחוב
כשאת רוצה אותי קרוב
בלילה כשאני איתה
גופך החם על המיטה
הופך ברזל ואבנים
הכל ברזל ואבנים
רשומות
2 תגובות:
ברוס? זה אתה?
אתה מדייק וצריך גם לומר ש"הכיתה שלנו" השיר הקודם שנועם רותם הוציא היה חד ומושחז (העובדה שהשיר הוא תרגום מפולנית אינה מורגשת- זה נראה שהשיר נכתב על ידי נועם רותם עצמו).
הוסף רשומת תגובה