האלבום החדש של הדצמבריסטים יוצא ב 18 לחודש, אבל NPR מפנקים כרגיל עם האזנה מלאה מוקדמת.
אז איך האלבום? צריך להקשיב עוד קצת, אבל כיף גדול לשמוע אותם קצת נוטשים את אלבומי הקונספט והנגיעות בפרוג וחוזרים לכתיבה פשוטה יותר (גם במילים). השירים ישירים יותר, והקאנטרי הזה שמחליף להם את רוב האקורדיונים במפוחיות יושב עליהם לא רע בכלל.
חוץ מזה, ג'יליאן וולש משתתפת כאן בכל השירים וכל מה שהיא נוגעת בו עושה לי נעים באוזן, אז אני מסודר.
אז איך האלבום? צריך להקשיב עוד קצת, אבל כיף גדול לשמוע אותם קצת נוטשים את אלבומי הקונספט והנגיעות בפרוג וחוזרים לכתיבה פשוטה יותר (גם במילים). השירים ישירים יותר, והקאנטרי הזה שמחליף להם את רוב האקורדיונים במפוחיות יושב עליהם לא רע בכלל.
חוץ מזה, ג'יליאן וולש משתתפת כאן בכל השירים וכל מה שהיא נוגעת בו עושה לי נעים באוזן, אז אני מסודר.
נו, מה דעתכם?
רשומות
3 תגובות:
חביבות אין קץ, שנגועה בשתי מחלות:
- כתיבת שירים טובים פחות מבכל אלבום אחר שלהם.
- פיטר באק גאון מוזיקלי אמיתי, וזו סוג של מועקה הנוכחות הפלאית כמעט של רוח הרפאים האר אי אמית הזו.
אני עדיין צועק fire בסוף כל שורה בשיר ההוא.
השירים שפיטר באק מנגן בהם נשמעים "על אוטומט", צפויים וחסרים כל רגש, זאת במקום שההקלטה עם הגיטריסט הגדול הזה תיתן ללהקה בעיטת מוטיבציה וכולם ירגישו חדורים ומחויבים להוכיח את עצמם.
מה שכן ג'יליאן וולש אכן מוסיפה הרבה לאלבום הזה.
קשה לי להתבטא על הדצמבריסטס בצורה שלילית, כי אני כל כך אוהב אותם ומעריך אותם. אבל משהו באלבום הזה, אחרי כמה האזנות, מרגיש לי לא משהו. זה לא שהאלבום רע. להפך, זה אלבום טוב מאוד, בינתיים. אני אוהב את האמריקנה שהם הלכו עליה. אבל זה מרגיש לי כמו אלבום של להקה כלשהי, לא של הדצמבריסטס. זאת אומרת, אחרי 4-5 האזנות (בשלושת-רבעי אוזן, בלי לנסות להבין את המילים בכל השירים), חסר לי העולם הספרותי שקולין מלוי שופך לתוך השירים שלו. עוד לא מצאתי את לזלי אן לווין באלבום הזה, או את עילי נער המריצה. שלא לדבר על crane wife.
הוסף רשומת תגובה